בית הדין הארצי לעבודה אישר (12.9.11) את הדחתו של שוקי משעול, לשעבר עובד בכיר באגף המע"מ, מעבודתו ברשות המיסים. משעול, העומד לדין באשמת מירמה ופגיעה בפרטיות נישומים, טען שהודח לאחר שחשף שחיתויות באגף והוצג בכמה מאמצעי התקשורת כמי שהתריע על האווירה שהוליכה לפרשת רשות המיסים.
משעול הועסק באגף מע"מ מאז 1983, ובשנת 2003 הועבר בהסכמתו לחוזה בכירים. בתחילת 2005 נפתחה נגדו חקירת משטרה, ונציב שירות המדינה השעה אותו למשך כחודש. לאחר מכן בוטלה ההשעיה אך משעול הועבר לתפקיד אחר, עד שבמרץ 2006 הוגש כתב האישום נגדו. חודשיים לאחר מכן החליט הנציב להשעותו עד לתום ההליכים נגדו, וביולי 2006 הוחלט שלא לחדש את החוזה עימו שהסתיים ב-11.6.06.
לאחר שורה של הליכים בבתי הדין לעבודה, הורה בית הדין האיזורי בתל אביב לבטל את החלטת הנציב שלא לחדש את חוזהו של משעול, בנימוק שההחלטה התקבלה בלא שיקול דעת מספיק. על החלטה זו ערערה המדינה לבית הדין הארצי והערעור התקבל. השופט
שמואל צור, שכתב את פסק הדין, קבע נחרצות: "נציב שירות המדינה פעל כראוי לכל אורך הטיפול בעניינו של המשיב וכי לא נפל כל פגם בהחלטתו שלא להאריך את חוזה ההעסקה של המשיב".
צור מסביר: "ביום 11.6.06 הסתיים חוזה ההעסקה של המשיב. ביום זה היה על המדינה לשקול אם להאריך את חוזה ההעסקה של המשיב תוך המשך השעייתו, או להימנע מלחדש את החוזה. אך מובן הוא שעצם הצורך לשקול כיצד לנהוג עם הגשת כתב אישום הוא מחוייב המציאות. המדינה החליטה להימנע מחידוש החוזה ובנסיבות העניין אנו מוצאים שהחלטה זו הייתה נכונה וסבירה".
צור מדגיש, כי מדובר בהחלטה מינהלית, וכי הנציב אינו רשאי כלל לשקול את הסבירות שהעובד יורשע על-פי כתב האישום שהוגש נגדו. "לפיכך צדק הנציב בכך שלא מצא לנכון להיזקק לטענות המשיב על חפותו ולא היה מוכן לבחון את הראיות שבידי המשיב היכולות, לדעתו, להביא לזיכויו בדין. עניין זה צריך להתברר בבית המשפט המוסמך על-פי כתב האישום. אין זה מתקבל על הדעת שנציב שירות המדינה יערוך 'משפט זוטא מינהלי' בטענות המשיב על חפותו מאשם ויקבל החלטה על יסוד 'משפט' שכזה. כל שעל הנציב לעשות זה לבחון את המציאות החדשה של הגשת כתב אישום נגד המשיב והשפעת נתון זה על המשך שירותו".
כל שעל הנציב לעשות, מוסיף צור, הוא לבחון את חומרת כתב האישום שהוגש נגד העובד, כדי להחליט האם יש בכך כדי להצדיק את השעייתו או הדחתו. בית הדין האיזורי קבע שהנציב היה אמור לבחון את הראיות, אך צור אומר נחרצות: "טעה איפוא בית הדין האיזורי בפסיקתו בעניין מרכזי זה". הוא מוסיף, כי השמירה על טוהר השירות הציבורי ואמון הציבור בו, מצדיקים את הדחתו של העובד עוד לפני שהורשע, ואם יזוכה - יהיה על הנציבות לשקול את השבתו לעבודה.
