רשות ניירות ערך דורשת מיו"ר
איילון אחזקות ובעל השליטה בה, לוי יצחק רחמני, 80, להחזיר לקופת החברה כ-60 מיליון שקל שקיבל ב-9 השנים האחרונות, לדבריה שלא כדין. רחמני דחה את הדרישה ואמר כי השכר שולם לו כדין. רחמני מכהן בו-זמנית כיו"ר ומנכ"ל החברה, ומחזיק 83% ממניותיה.
המחלוקת היא על השאלה, האם יש לאשר את שכרו של רחמני על-ידי אספה כללית, או די באישור של הדירקטוריון.
אסיפה כללית של איילון אחזקות החליטה ב-25 ביוני 1997 לאשר את שכרו של היו"ר ובעל השליטה, רחמני, לאותה שנה ולארבע שנים נוספות, כלומר עד סוף 2001. נקבע, כי השכר הבסיסי, שעמד אז על כ-3 מיליון שקל בשנה, יהיה צמוד למדד ועוד 10% לשנה. עוד נקבע, כי הדירקטוריון יהיה רשאי לחדש את חוזה ההעסקה ל-5 שנים נוספות.
ב-2002 אכן חידש הדירקטוריון את החוזה עם רחמני לעוד 5 שנים, באותם תנאים. ב-2007 חודש שוב החוזה אתו ל-5 שנים נוספות, כלומר עד סוף 2011.
הרשות טוענת, כי האישור היה צריך להינתן על-ידי האסיפה הכללית, ולא רק על-ידי הדירקטוריון בלבד. רחמני טוען, לעומת זאת, שדי באישור של הדירקטוריון.
"מוניטין, ידע ותרומה לעסקי הקבוצה" דוחות איילון לשנת 2010, למשל, אומרים, בעניין זה: "הדירקטוריון בחן את תנאי התגמול של רחמני לשנת 2010 סבירותם והקשר בינם לבין תרומתו לעסקי החברה. הדירקטוריון נתן משקל ניכר להתפתחות הגדולה של עסקי הקבוצה בתחומי השקעות, ביטוח ונדל"ן. כן הביאו בחשבון את המוניטין והידע של מר רחמני ואת הניסיון וההכרות שלו עם שווקים, ותרומתו להצלחת עסקי הקבוצה. בשים לב לכל אלו, התגמול סביר והוגן".
הערכות דומות הופיעו בדוחות שנתיים קודמים של החברה. לכאורה,
לוי רחמני לא היה זקוק להערכות אלו, כי לגרסתו יש לו ביד חוזה עד סוף 2011. מטרת ההערכה, הנעשית על-פי הוראות הרשות, היא להצדיק ציבורית את התשלומים.
מדובר בסכומי כסף גדולים מאוד, הנעים בין 6.1 מיליון שקל לשנת 2006 ל-9.34 מיליון שקל לשנת 2010. בשנת 2011 יגיע השכר לכ-10.5 מיליון שקל. בשש השנים 2006 עד 2011 קיבל ויקבל רחמני שכר כולל של כ-50 מיליון שקל. אם להביא בחשבון גם את השנים 2002-2005, נראה שמדובר בכ-70 מיליון שקל, ואולי יותר.
ההבדל בין הדירקטוריון לאסיפה הכללית אינו פורמלי: דירקטוריון איילון אחזקות מונה כיום 5 חברים - רחמני עצמו, בתו נחמה רחמני-סברון, יעקב דרזי ושני נציגי ציבור, מירון איזקסון ומיכאל קניג.
באסיפה הכללית, לעומת זאת, יכולים להשתתף כל בעלי המניות של החברה. משפחת רחמני מחזיקה כ-85% מהמניות, ולציבור 15%. בעלי המניות מהציבור, לדוגמה, היו יכולים לטעון בעבר, שאין הצדקה לשלם לרחמני ב-2008 כ-8.6 מיליון שקל, כאשר החברה עצמה הפסידה בשנה זו כ-53 מיליון שקל.