נשיא ארה"ב,
ברק אובמה, אומר (יום ד', 21.9.11), כי ארה"ב מתנגדת להכרזה על הקמת מדינה פלשתינית, משום שאין היא מאמינה בקיצורי דרך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני. אובמה דיבר בפתיחת עצרת האו"ם בניו-יורק.
בהגיעו לנושא הפלשתיני, אמר אובמה: "אני יודע שלרבים באולם זה, הסכסוך בין ישראל לפלשתינים הוא מבחן למדיניותנו. האמנתי לפני שנה ואני מאמין גם היום, כי לפלשתינים מגיעה מדינה משלהם. אך אני גם מאמין ששלום יכול להיות מושג רק בין ישראל לפלשתינים. הצדדים עדיין לא הצליחו להגיע לכך.
"הישראלים זכאים לדעת שכל הסדר יבטיח את בטחונם. הפלשתינים זכאים לדעת מה יהיו גבולות מדינתם. רבים מתוסכלים מהעדר ההתקדמות, וכך גם אני. השאלה היא כיצד להגיע למטרה. אין קיצורי דרך לסיומו של סכסוך שנמשך דורות. אי-אפשר לסיים אותו בהחלטות של האו"ם; אם זה היה כך, הוא כבר היה מסתיים מזמן. הישראלים והפלשתינים הם שצריכים להגיע להסכמה בנושאי הגבולות, הפליטים וירושלים. השלום צריך להימשך זמן רב אחרי שהנאומים שלנו יסתיימו.
"הנתיב למדינה פלשתינית הוא מו"מ בין הצדדים. אין ספק, שהחזון של מדינה פלשתינית נדחה זמן רב מדי. לכן ארה"ב השקיעה זמן ומאמצים כה רבים בבניית מדינה פלשתינית ובמו"מ להקמתה. אך יש גם להבין שמחויבותה של ארה"ב לישראל לא השתנתה וידידותנו איתה היא עמוקה, ולכן ההסדר חייב להבטיח את בטחונה.
"ישראל מוקפת במדינות שיצאו שוב ושוב למלחמות נגדה. אזרחי ישראל נתונים להתקפות של טילים בבתיהם. ילדי ישראל יודעים שמעבר לגבול מחנכים את הילדים לשנוא אותם. העם היהודי נושא דורות של סבל ואת הזיכרון הקרוב של רצח 6 מיליון מבניו. העם היהודי הקים מדינה מצליחה במדינת אבותיו. ישראל זכאית לביטחון, וידידי הפלשתינים אינם מסייעים להם בהתעלמות מעובדה זו – כשם שידידי ישראל צריכים להכיר בכך שהפלשתינים זכאים למדינה.
"המבוי הסתום ייפרץ רק כאשר הצדדים ילמדו להסתכל זה בנקודת המבט של זה. לכך צריך לשאוף. הארגון הזה צריך להכיר הן בזכויות הישראלים והן בזכויות הפלשתינים. נצליח בכך רק אם נשכנע את הצדדים לשבת, להאזין זה לזה, ולהבין זה את תקוותיו ופחדיו של זה. אין קיצורי דרך. בכך צריך האו"ם להתמקד בשבועות ובחודשים הבאים".
אובמה הקדיש את נאומו לשמירת השלום ומניעת המלחמה בעולם כולו, והדגיש את יציאתה של ארה"ב מעירק וצמצום מעורבותה באפגניסטן. "אנחנו נמצאים בצומת היסטורי עם האפשרות לנוע בכיוון השלום", אמר. הוא קרא לשוב ליסודות האו"ם, בדבר הבטחת השלום וזכויות שוות לבני
האדם, כמדריך ליישום האפשרות לשלום.
אובמה הזכיר את עצמאותה של דרום סודן, את נפילת המשטר בתוניסיה, את נפילתו של הנשיא מובארק במצרים, את נפילת משטר קדאפי בלוב והתערבות האו"ם ונאט"ו שם. "זוהי הדרך בה הקהילה הבינלאומית אמורה לפעול", קבע אובמה, "להתייצב לצד אנשים התובעים את זכויותיהם". לדבריו, הרעיון ששינוי ניתן להשגה רק באמצעות אלימות, נקבר יחד עם אוסמה בן-לאדן, ואילו הטכנולוגיה והנוער יחדיו דוחים את הרעיון לפיו יש מי שאינם זכאים לכל הזכויות.
"השלום קשה, ההתקדמות עלולה להתהפך, שגשוג מגיע באיטיות", הזהיר אובמה, ואמר שהמבחן הוא בהמשכיות של ההליך. הוא הזכיר את סירובו של המשטר באירן להכיר ברצון העם ואת הטבח ההמוני בסוריה, שם "אנשים נרצחים ברחובות כאשר הם דורשים את הזכויות שהארגון הזה הוקם בשבילם. השאלה ברורה: האם אנחנו ניצבים לצד העם הסורי או לצד רוצחיו". אובמה קרא לקהילה הבינלאומית לדבר בקול אחד ולתמוך בסנקציות נגד סוריה. הוא גם קרא להביא להעברה שקטה ככל האפשר של השלטון בתימן, ולהמשך הרפורמות בבחריין.
