ועדת טרכטנברג ממליצה לקצץ 4 מיליארד שקל מתקציב הביטחון, כמקור מימון להשקעת 30 מיליארד שקל במשך חמש שנים במיוחד בתחום החינוך וכן בתחומי הדיור והחברה. מקורות מימון עיקריים נוספים יהיו ביטול מתווה הורדת המיסים והעלאת מס החברות, מס רווחי ההון והמיסים על בעלי הכנסות גבוהות. הוועדה, בראשותו של פרופ' מנואל טרכטנברג, פרסמה (יום ב', 26.9.11) רשמית את המלצותיה, לאחר מספר ימים של הדלפות ופרסומים סותרים. הוועדה ממליצה להשקיע 4 מיליארד שקל כבר בבסיס התקציב בשנת 2012, ולהגדיל את הסכום לאורך השנים. בשנה הבאה, על-פי המלצת הוועדה, יקוצצו 2.5 מיליארד שקל מתקציב הביטחון. 3.5 מיליארד שקל נוספים יושגו בשנה הבאה מביטול מתווה הורדת המיסים והעלאת מיסים אחרים. הוועדה מסבירה, כי מאחר שהורדות המיסים העקיפים ומתן נקודות זיכוי יגיעו ל-30 מיליארד שקל בחמש השנים הבאות, הרי שמדובר בייעוד כולל של 60 מיליארד שקל בחומש זה לטובת הציבור. הוועדה הוקמה בידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפני כחודשיים במענה למחאה החברתית. טרכטנברג הבהיר לאורך עבודתה, כי הוועדה לא תמליץ לפרוץ את מסגרת התקציב ולהגדיל את הגירעון; כי יש לתת מענה למצוקות החברתיות, אך אין לצפות שהוועדה בראשותו תתן מענה כולל ומלא; וכי את הפתרון יש לתת במסגרת עקרונות כלכלת השוק.

הטבות מיסוי וקרקע – לצד סנקציות

בתחום הדיור, שהיה המניע העיקרי למחאת האוהלים, מציעה הוועדה שורה ארוכה של מהלכים בעלי מספר מטרות: להגדיל באופן משמעותי ולאורך זמן את היצע הדירות בתמהיל מגוון, ובכך להוריד את מחיריהן; לפתח את הבנייה להשכרה לטווח ארוך, במיוחד של דירות קטנות ובאיזורי הביקוש המרכזיים; להציע פתרונות זמינים יותר לדיור בר-השגה למשפחות נזקקות; גיבוש פתרונות למגזר הערבי תוך התייחסות למאפייניו הייחודיים; התנעה של גיבוש אסטרטגיה כוללת לפיתוח המרחב האורבני, ובכלל זה בנייה נרחבת לאוכלוסיות מגוונות, האצת תהליכי התחדשות עירוניים, פיתוח התחבורה הציבורית ועוד. הוועדה קוראת לממשלה לקבוע, כי רשות מקרקעי ישראל (לשעבר המינהל) תתאים את היקף השיווק השנתי של הקרקעות לצורכי השוק המשתנים. מוצע להעניק יותר סמכויות לוועדת החסמים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, כדי לקדם פרויקטים בני אלפי יחידות דיור, ולהעניק ליווי צמוד לפרויקטים ב-26 מתחמים נבחרים בהם ניתן לבנות 165,000 יחידות דיור (כגון הגוש הגדול בת"א, גלילות, מודיעין ומתחם תעש ברמת השרון). כן מומלץ לפנות כמה מחנות של צה"ל ולייעד את השטח לבנייה למגורים, ובראשם מחנה צריפין. את עידוד הבנייה להשכרה לטווח ארוך, ממליצה הוועדה לבצע על-ידי הטבות מיסוי וקרקע. בין היתר, מוצע לעודד כניסת משקיעים מוסדיים לתחום זה; לקבע בייעוד הקרקע את השימוש בה לבנייה להשכרה; לא לקבוע מחירי מינימום במכרזים לבנייה להשכרה. מוצע לקבוע, כי כבר בשנה הקרובה ישווקו קרקעות ל-2,000 דירות להשכרה, ובסך-הכל - 30,000 דירות בטווח שהוועדה מגדירה כמיידי-ארוך, מבלי לציין מסגרות זמן. בתחום מכרזי הקרקע, מציעה הוועדה לקבוע גמישות במחירי המכרזים שמפרסמת רשות מקרקעי ישראל (לשעבר המינהל), ולקבוע שמחיר המינימום במכרז יהיה 35% בלבד מהערכת השמאי (במקום 50% כיום) – בתנאי שיהיו בו לפחות חמישה מציעים. עוד מוצע לאפשר ליזמים לשלם תמורת הקרקע בתוך חצי שנה (במקום 50 יום כעת), כדי להקל עליהם בהשגת המימון. המלצה נוספת היא להגביל את היקף הזכייה של גורם אחד בכל מכרז, כדי לעודד את התחרות. הוועדה דנה גם בקביעת קריטריונים לזכאות לדיור בשכר דירה מפוקח ובמכרזי "מחיר למשתכן". היא מציעה להעניק עדיפות לאוכלוסיות עובדות, ולהביא בחשבון גם שירות צבאי/לאומי. עם זאת, הוועדה לא הכריעה בנוגע לפרטים ומציעה שני מודלים, בשל הרגישות הפוליטית של נקודה זו מצד המפלגות החרדיות. המלצה חשובה נוספת היא יצירת דירות עממיות קטנות וזולות, בעיקר על-ידי עידוד הרשויות המקומיות לאשר תוכניות בהן שיעור גבוה של דירות ששטחן עד 85 מ"ר (ולפחות 30 מ"ר). עוד מומלץ להוזיל את הבנייה על-ידי הורדת הסטנדרט, תוך ויתור על חניה והקלות בבניית השטחים הציבוריים בבניין. הוועדה ממליצה להטיל קנס בגין כל דירה שהייתה זמינה לבנייה אך לא נמכרה בפרק הזמן שייקבע. עוד מומלץ להכפיל את הארנונה על 47,000 הדירות הריקות המוחזקות כיום בישראל, ובמקביל - להקל על פיצול דירות גדולות. הוועדה גם מציעה להגדיל את מספר יחידות הדיור במעונות לסטודנטים, וכן מציעה שורה של פרויקטים בתחום התחבורה במטרה להקל על מגורים בפריפריה.

לא יהיה מס עיזבון

בתחום המיסים, מציעה הוועדה לבטל את המשך הורדת המיסוי הישיר – רכיב מרכזי במשנתו הכלכלית של נתניהו. במקביל מוצע להעלות את מס החברות ב-1% ל-25% כבר בינואר הקרוב – במקום להורידו ל-24%. כיום עומד מס החברות על 25%, לאחר שירד בהדרגה מ-36% בשנת 2003 והיה אמור לרדת ל-18% בשנת 2016. כל אחוז של תוספת במס החברות צפוי להכניס למדינה 800 מיליון שקל בשנה. הוועדה ממליצה לשקול להעלות בעתיד את מס החברות ל-26%. עוד מוצע להעלות את מס רווחי ההון מ-20% ל-25% למי שאינם בעלי שליטה, ומ-25% ל-30% לבעלי שליטה. הצעה נוספת היא להטיל מס יסף של 2% על מי שכלל הכנסותיו (מהון ועבודה) עולות על מיליון שקל בשנה. עוד מוצע ליצור מדרגת מס של 48% למשתכרים למעלה מ-40,000 שקל בחודש. הוועדה דחתה את האפשרות להטיל מס עיזבון, להפחית את המע"מ, להנהיג מע"מ דיפרנציאלי, להטיל מס על קרקעות ולהפחית את הטבות המס לחברות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. במקביל, מומלץ לבטל את העלאת תקרת התשלומים לביטוח הלאומי ולהשיבה לחמש פעמים השכר הממוצע (במקום תשע כיום). עוד מומלץ להעלות את הפרשות המעביד לביטוח הלאומי על חלק השכר הגבוה מ-60% מהשכר הממוצע, כך שהוא יפריש 7.5% מהשכר במקום 5.9%, וזאת במהלך מדורג על פני שלוש שנים. עוד מוצע לבטל את העלייה המתוכננת בבלו על דלק, פחם וסולר. העלייה במיסוי עקיף זה באה לפצות את המדינה על הירידה בהכנסות מהמיסוי הישיר, ועם ביטול ההפחתה במס ההכנסה ובמס החברות – אין צורך בהעלאת המיסוי העקיף. מדובר ב-40 אגורות לליטר בנזין, 20 אגורות לליטר סולר ו-34 שקל לטון פחם.

לחייב את החרדים להשתתף במבחני מיצ"ב

בתחום השירותים החברתיים, מוצע להעניק שתי נקודות זיכוי במס גם לאבות עובדים לילדים עד גיל 3 (כיום הן מוענקות רק לאימהות עובדים). כמו-כן, ממליצה הוועדה להחיל חינוך חינם מגיל 4-3, מעורבות ממשלתית בהסדרת החינוך עד גיל 3 והנהגת יום חינוך ארוך עד גיל 9. עוד מומלץ להפחית את תשלומי ההורים ולהקל בתחום ספרי הלימוד. המלצות נוספות בתחום החינוך: הרחבת היצע מעונות היום המפוקחים והמסובסדים, הגברת הפיקוח על מוסדות החינוך הפרטיים לגיל הרך וסיפוק מסגרות צהריים לילדים בני 9-3. המלצה נוספת היא להרחיב את ההטבות לנשים עובדות, במסגרת מס הכנסה שלילי, כך שאם לשלושה ילדים תקבל תוספת של 600 שקל בחודש. פרק נפרד מקדישה הוועדה לעידוד תעסוקת החרדים. בין היתר, היא ממליצה להנהיג תוכנית נסיונית להשגת תעודת בגרות לאחר תום הלימודים בישיבה, להרחיב את התוכנית למימון לימודים אקדמיים לחרדים במקצועות נדרשים, לשפר את מערך הפיקוח במוסדות החינוך החרדיים ולחייב גם את הלומדים בהם להשתתף במבחני המיצ"ב.

יותר כוח לרשות להגבלים

בתחום הרגולציה והמחירים, ההמלצה המרכזית היא חשיפת המשק לייבוא והורדה חדה במכסים על מוצרים מרכזיים בסל הצריכה, ובהם המזון והטכסטיל, בשתי פעימות עד סוף 2012. עוד היא ממליצה להקים מסופים פרטיים באשדוד ובחיפה, כדי להגביר את התחרות בנמלים. שוקי הבנקאות, הרכב והגז לבישול ייבחנו בידי ועדות אחרות. המלצה נוספת היא לאמץ את מסלול אישור התקינה האירופי - מה שיבטל את מונופול מכון התקנים ויקל על הייבוא. עוד מומלץ להגביל את השימוש בהיטלי סחר הבאים להגן על תעשיות ריכוזיות, יצואניות או מונופליסטיות; להחזיר לפיקוח את מחיר הסולר; לעודד ייבוא מלט (אל מול המונופול של נשר מקבוצת אי.די.בי) ולאפשר ייבוא דרך האינטרנט בפטור ממכס בסכום של עד 300 דולר. לדברי הוועדה, חלק מעליות המחירים נובעות ממדיניות ממשלתית ישירה, וחלקם – מהשתרשות "כוח מונופוליסטי רב עוצמה" במספר תחומים. הוועדה מציעה לקבוע, כי אחד היעדים של רגולטורים ממשלתיים יהיה דאגה ליוקר המחיה, שלדבריה הוא גבוה במיוחד בישראל בדיור, אחזקת משק בית, חינוך, בריאות, מזון ותחבורה. המלצה נוספת היא הגברת כוחה של הרשות להגבלים עסקיים, כך שהיא תעקוב בצורה שוטפת אחרי כל השווקים ולא תסתפק בתגובה אד-הוק לאירועים ספציפיים. חברות שיוכרזו כמונופול יחויבו בכללי הדיווח החלים על חברות בורסאיות, גם אם הן בבעלות פרטית (כגון נשר, החברה המרכזית למשקאות קלים ותנובה). עוד ממליצה הוועדה לחזק את כוחה של הרשות לסחר הוגן במשרד התמ"ת ולהגדיל את תקציבה של המועצה לצרכנות. המלצה נוספת היא להגביר את האכיפה, במיוחד בתחום המחירים, ולבחון את ייעול הרגולציה הממשלתית. כן מומלץ שהממשלה תפעל בצורה אקטיבית להורדת מחירי מוצרים מסוימים, כגון ביצים וחלב, לשנות את מנגנון קביעת מחירי המים ולהגביר את התחרות בתחום תחנות הדלק.