ביהמ"ש סירב לאשר עסקת טיעון עם אנס

בית המשפט המחוזי מרכז סירב (26.9.11) לאשר עסקת טיעון עם אדם שאנס את גיסתו, והטיל עליו 5.5 שנות מאסר בפועל - שנתיים יותר מהתקופה עליה סיכמו המדינה וההגנה. הסיבה להחמרה בעונש: עברו הכבד של האיש, שכבר הורשע בעשר עבירות מין ובהן אונס. הנאשם, בן 47, הורשע שלוש פעמים מאז 1979 בעבירות מין, ובפעמיים האחרונות הוטלו עליו עונשי מאסר משמעותיים: 5.5 שנות מאסר ב-1984 ותשע שנות מאסר ב-1992. גיסתו, אותה כאמור אנס הפעם, סובלת מבעיות נפשיות והן הוחמרו בעקבות האונס. למרות נסיבות אלו, הסכימה הפרקליטות להסתפק בעונש של 3.5 שנות מאסר בלבד, בעוד העונש המירבי על אונס הוא 16 שנות מאסר. נימוקיה, כפי שתמצתו אותם השופטים מנחם פינקלשטיין, ליאורה ברודי ורמי אמיר: קושי ראייתי הנוגע ליסוד הנפשי של העבירה; הודאת הנאשם ולקיחת אחריות מצידו, דבר שיש לו משמעות רבה במארג היחסים בתוך המשפחה; כתוצאה מההודאה התייתרה עדותה של המתלוננת שמצבה הנפשי לא קל. בית המשפט אומר, כי היה נוטה לאשר את העסקה - למרות שמדובר בעונש קל מאוד ביחס לחומרת העבירה - אלמלא עברו הפלילי של הנאשם. "לעובדה שלנאשם עבר פלילי כה מכביד, יש משמעות רבה בקביעת שיעור העונש ההולם במקרה זה. בראש ובראשונה מעיד הדבר על מסוכנותו הרבה של הנאשם. לנוכח זאת שהנאשם לא קיבל טיפול הולם ושב לסורו, מצביע הדבר על הצורך להרחיקו מהציבור פשוטו כמשמעו, וזאת מעבר לשיקולי הענישה הנוספים, היינו הגמול וההרתעה", אומרים השופטים. "כידוע, יש להבדיל בענישה בין עונשו של עבריין רצידיביסט לבין מי שאין לו עבר פלילי, או שעברו הפלילי אינו משמעותי. במקרה שלפנינו, מדובר במי שעבר עבירות מין חמורות ורבות לכל אורך חייו. דין הוא שעונשו יהיה חמור משמעותית מאדם ללא עבר פלילי שביצע עבירה דומה. "נראה לנו איפוא שהעונש ההולם את עבירת האינוס במקרה זה, בנסיבות המעשה והעושה, אינו עומד בכל יחס לעונש שהוצע על-ידי הצדדים. אישור הסדר הטיעון במקרה זה נוגד בעינינו באופן מובהק את האינטרס הציבורי. על כן סבורים אנו שאין לקבל את ההסדר המוצע".