יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל קטנו בחודש ספטמבר ב-1.74 מיליארד דולר לעומת סוף החודש הקודם, והסתכמו ב-76.33 מיליארד דולרים, קיטון של 2.23%. כך עולה (יום ה', 6.10.11) מדיווח של בנק ישראל.
הקיטון ביתרות המט"ח בחודש ספטמבר נובע מהעברות תשלומים של הממשלה לחו"ל בסכום של כ-222 מיליוני דולרים אך בעיקר משערוך יתרות מטבע חוץ בסכום כ-1.81 מיליארד דולרים, עקב היחלשות מטבע האירו בעולם, כאשר במהלך ספטמבר הוא נחלש מול הדולר בכ-7%.
הירידות ביתרות מותנו במקצת באמצעות תרומת הסקטור הפרטי בסכום של כ-285 מיליוני דולרים.
חודש סטפמבר היה החודש השני ברציפות בו לא ביצע בנק ישראל התערבות בשוק המט"ח. מתחילת 2011 רכש הבנק המרכזי רק 4.63 מיליארד דולר - הסכום הקטן ביותר מאז החל להתערב בשוק מט"ח במרס 2008. אף על-פי כן, בחודש אוגוסט נרשם שיא ביתרות המט"ח, שהתסכמו אז ביותר מ-78 מיליארד דולר.
לעומת התקופה המקבילה אשתקד (סוף ספטמבר 2010), גדלו יתרות מטבע החוץ של ישראל בכ-15.1%. את ההתערבות בשוק מטבע החוץ החל נגיד בנק ישראל
סטנלי פישר במרס 2008. יתרות מטבע החוץ של ישראל עמדו אז על 28.5 מיליארד דולר. במהלך השנה וחצי הבאות רכש בנק ישראל מטבע חוץ באופן אגרסיבי למדי, עד שבאוגוסט 2009 עבר להתערבות נקודתית ואסטרטגית בהתאם להתפתחויות בשער המטבע. בסך-הכל, מאז החלה מדיניות ההתערבות חל גידול של יותר מ-267% ביתרות.
