לסגנון ההורות של הורים למתבגרים החולים בסוכרת נעורים (סוכרת מסוג 1) יש השפעה ניכרת על רמת איזון הסוכר אצל המתבגרים. כך עולה ממחקר שנערך במרכז שניידר לרפואת ילדים.
המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של כ-100 מתבגרים בגילאי 18-10 החולים בסוכרת נעורים והוריהם. מנתוני המחקר עולה, כי הטיפול בסוכרת אצל המתבגר, טוב יותר כאשר סגנון הסמכות ההורית, בעיקר אצל האב, הוא סמכותי יותר (ההורה הוא בעל סמכות, אך לא באופן נוקשה או כוחני), פחות סמכותני (הורה שכופה את סמכותו באופן נוקשה וכוחני) ופחות מתירני וכי המתבגר אינו חש בחוסר-אונים מצד ההורה.
החוקרים מצאו, כי ככל שסגנון ההורות סמכותי אצל האבות, כך יהיה האיזון הגליקמי טוב יותר וההיענות לטיפול תהיה טובה יותר, ואילו ככל שסגנון ההורות מתירני אצל האימהות, כך תהיה ההיענות לטיפול פחות טובה מצד המתבגר.
עוד עולה מהממצאים, כי ככל שתחושת חוסר-האונים אצל ההורים תהיה גבוהה, כך האיזון הגליקמי יהיה גרוע מצד המתבגר והיענותו לטיפול תיפחת.
המחקר נערך במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בשניידר, בראשות פרופ' משה פיליפ, על-ידי ד"ר מעין שורר, מנהלת מרפאת פוסט טראומה במחלקה לרפואה פסיכולוגית בשניידר, פרופ' יוסי מאירוביץ, אנדוקרינולוג בכיר במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בשניידר וחוקרים נוספים.