בית המשפט העליון דחה (יום ב', 10.10.11) ערעור של איש העסקים היהודי-צרפתי נסים סגרון על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, שקבעו כי אין לו זכות לקבל 6 דירות בשווי 4.4 מיליון שקל בפרויקט של חפציבה (לשעבר) בכפר יונה, או את תמורתן.
אגב כך נחשף קטע נוסף ממערכת היחסים בין סגרון לבין בועז יונה, בעליה של חפציבה.
סגרון ויונה היו שותפים בכמה פרויקטים, כולל בניית 1,300 דירות על חוף הים בחדרה ובניית 58 דירות בכפר יונה. פסק הדין של היום מגלה - בהמשך לדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים - כי בדצמבר 2006 חתמו סגרון ויונה על הסכם היפרדות. בין היתר נקבע, כי סגרון יקבל ללא תמורה 6 דירות בכפר יונה, תמורת ויתור על תביעות אחרות שלו.
ואכן, מיד לאחר מכן נחתם חוזה, שלפיו רוכש סגרון את שש הדירות, תמורת 4.4 מיליון שקל. נראה, כי הסיכום היה שבפועל לא יצטרך סגרון לשלם בעד הדירות - ואכן הוא לא שילם את תמורתן.
עתה מתגלה, כי ביולי 2007, עקב התמוטטותה של חפציבה, הודיע סגרון שהוא מבטל את הסכם ההיפרדות. אי לכך דרש מחפציבה לשלם לו את הכספים המגיעים לו, לטענתו, תמורת מעורבותו בפרויקט כפר יונה. ימים מספר לאחר מכן התמוטטות חפציבה, והמצב השתנה לחלוטין.
פרויקט כפר יונה, שרוב דירותיו - 46 במספר - נמכרו לקונים רגילים, הועבר לניהול מנהל מיוחד, עו"ד
אמנון לורך. הוא הגיע להסכמי מימון עם קוני הדירות, שאושר ביוני 2008 בבית המשפט המחוזי בירושלים. ההסדר לא חל על שש הדירות של סגרון, כי בית המשפט, כמו בתי משפט אחרים, פסקו שההסדרים המקלים עם קוני דירות חפציבה יחולו רק על דירות למגורים, ולא על דירות שנרכשו להשקעה.
בפועל, מכר המנהל המיוחד את שש הדירות "של סגרון", והעביר את התמורה, מליוני שקלים, לחברת מניף, שהייתה אחד המממנים של הפרויקט בכפר יונה.
סגרון דרש מבית המשפט להחזיר לו את הדירות, או להעביר לו את תמורתן. בית המשפט דחה בשני פסקי דין את תביעותיו, ועל כך הוגש הערעור.
השופטת
עדנה ארבל דחתה את הערעור. בין היתר הזכירה, כי המנהל המיוחד עו"ד לורך טען דבר והיפוכו: מצד אחד טען שביטל את הסכם ההיפרדות עם יונה, ולכן מגיעים לו כספים תמורת המעורבות בכפר יונה. מצד שני טען שהסזכם ההיפרדות בתוקף, ולכן מגיעות לו הדירות. השופטים
מרים נאור ו
ניל הנדל הסכימו עם קביעותיה של ארבל.
עם זאת, פטר בית המשפט את סגרון מתשלום הוצאות, בהתחשב בכך שגם הוא הוא מנפגעי חפציבה.
