|
הונאה במכירת קרקעות ונדל"ן אינה דבר חדש. רבים מתפתים לקנות נכסים ב"מחיר מציאה", ואינם בודקים אם ה"מוכר" הוא הבעלים האמיתי של הנכס. כדי שלא ליפול בפח, חשוב להקפיד על האמצעים הבאים: - גם למסמכים שהמוכר מציג אין ערך. קל מאוד לזייף או לפברק מסמכים, במיוחד אם מדובר בהעתק או צילום ולא במסמך מקורי. לנסח שהמוכר מציג יש ערך, רק אם יש עליו חותמת רשמית של הטאבו, המאשרת שזהו העתק מהרישום המקורי;
- הדרך הנכונה היא: יש לאתר באופן עצמאי את מיקומו של הנכס על-פי גוש-חלקה. אין לסמוך על המוכר, אלא לברר את הגוש-חלקה במשרדי הטאבו, הנותנים בשנים האחרונות שירות משופר. לעיתים, מפנה לשכת הטאבו את האזרח למחלקת ההנדסה העירונית, שאצלה יש מפות מפורטות;
- במקרה של דירה, יש לזכור כי בבתים משותפים יש גם תת-חלקה, כלומר מספר הדירה בבית. יש לוודא גם נקודה זו;
- לאחר איתור מספרו של הנכס, יש להוציא נסח, שמחירו נע לרוב בין 10 ל-40 שקלים. הנסח הוא המסמך הרשמי היחיד המוסר מיהו בעליו של הנכס;
- אם על-פי הנסח, הבעלים (ביחוד בדירות) הם בעל ואישה, יש לנהל את כל המו"מ עם שניהם יחד, ולא לקבל תירוצים כגון "בעלי עסוק היום";
- כשנכנסים למו"מ עם המוכר, יש לבדוק נושאים נוספים. בראשם: האם הנכס חופשי, או שיש עליו שעבודים מטעם בנקים או נושים אחרים;
- רצוי מאוד להיעזר בעורך דין. השתדלו לברר שעורך הדין הוא אדם ישר, ובעל ידע בנושאי נדל"ן. כדאי שתשאלו את עורך הדין ה"משפחתי" שלכם (כמעט לכל משפחה יש עו"ד כזה), על מי הוא ממליץ, אם הוא עצמו איננו מומחה בחוזי נדל"ן. אל תסכימו להיעזר בעורך הדין של המוכר (זה גם אסור על-פי כללי האתיקה);
- בעת חתימת החוזה, וגם זכרון דברים, יש להקפיד מאוד על כך, שכל הבעלים הרשומים בנסח יחתמו על החוזה או על זכרון הדברים, וכן בשולי כל דף ובשולי כל תיקון. גם כאן, אין לקבל תירוצים. אל תשלמו אפילו שקל אחד, לפני שכל הבעלים הרשומים בנסח חתמו על המסמך;
- זיכרו: חוק המקרקעין קובע, שעסקת נדל"ן תקפה רק אם היא נעשית בכתב (חוץ מיוצאים מן הכלל בודדים שהיו במשך השנים). אין ערך לסיכומים בעל פה, ללחיצת יד, לשתיית "לחיים" או להבאת עדים.
|
