אין זה רצוי ששכרו והוצאותיו של כונס ישולמו בידי מי שביקש למנותו לתפקיד, בלא קבלת אישורו של בית המשפט, ושרק לאחר מכן יתבקש בית המשפט לשפות את המשלם על תשלום זה. ואולם, אם הדבר נעשה בכל זאת, אין בכך עילה כדי להעביר את כונס הנכסים מתפקידו בטענה של משוא פנים לצד ששילם לו. כך קובע (9.10.11) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
משה דרורי.
דרורי דחה את בקשתו של גומא אגאייר, לשעבר בעלי בית"ר ירושלים בכדורגל וכיום בעלי הפועל ירושלים בכדורסל, להעביר מתפקידם את הכונס עו"ד ערן פרזנטי ואת מומחה המחשבים מטעמו, יואב זילברשטיין. בקשתו של אגאייר התבססה על כך ששכרם של השניים שולם בידי דודו של אגאייר, תום קפלן, וחברת טיגריס שבבעלותו.
מינוי הכונס נעשה במסגרת סכסוך ארוך וקשה בין אגאייר לקפלן, המתנהל ברובו בארה"ב. קפלן טען, כי אגאייר ביצע ריגול תעשייתי וגנב בשנת 2009 מתיבת הדוא"ל שלו 40,000 הודעות. קפלן תבע מאגאייר פיצוי של 10 מיליון דולר, ופרזנטי מונה לבקשת קפלן ככונס לצורך תפיסת המידע שלטענתו נגנב ממנו.
הדרך הראויה מול הדרך המקובלת אגאייר ביקש לבטל את מינויו של פרזנטי בטענה שקיבל כספים מקפלן. פרזנטי אישר, כי קיבל תשלום של 278,000 שקל והחזר הוצאות של 250,000 שקל. עד הדיון, בספטמבר השנה, הגיע הסכום המצטבר ל-700,000 שקל. את התשלום בפועל ביצע עו"ד דורי קלגסבלד, בא-כוחו של קפלן.
לדברי דרורי, מן הראוי ששכרו של הכונס יוערך וייקבע על-ידי בית המשפט, שיטיל על מי מהצדדים לשלמם, וכי הם לא ישולמו לו ישירות על-ידי בעל הדין שביקש את מינויו. ואולם, אין זו הדרך היחידה שמתירה הפסיקה, וגם מבחינת הנוהג אין זו הדרך היחידה המקובלת. לדבריו, נוהג זה עולה הן מדבריו של פרזנטי עצמו על 30 תיקים בהם שימש ככונס נכסים, והן מדבריהם של עורכי דין אחרים.
דרורי מציין, כי במהלך הדיון נטען, כי גם בא-כוחו של אגאייר, עו"ד אופיר בלום, נהג בדרך דומה. דרורי שאל את בלום האם הדבר נכון, ובלום השיב שלא בדק זאת במשרדו. על כך העיר לו דרורי בחומרה בזמן אמת: "כיצד מעיז עו"ד להופיע בבית משפט, כאשר מועלית נגד משרדו טענה, והוא עונה לי 'עובדה זו לא נבדקה על ידי, כי לא נתמכה בתצהיר', כאשר הוא יודע שהשאלה תעלה בפני בית משפט היום". בעקבות הערה זו הודיע בלום שהוא מסיים את טיעוניו, אך בפועל המשיך לטעון וגם התערב במהלך טיעוניהם של עורכי דין אחרים.
בלום טען שלא היה צריך להתייחס לטענה זו, משום שלא נתמכה בתצהיר, אך דרורי מעיר בפסק הדין: "דרך זו של התייחסות עו"ד אחד לחבירו – אינה מקובלת עלי. מן הראוי לתת קרדיט מינימאלי לעו"ד, וכי כאשר מוסר עורך דין מידע כלשהו לבית משפט, יש להאמין לו. לפי השקפתי, אין צורך שעו"ד יתמוך כל עובדה או כל נתון שהוא מוסר לבית המשפט, בתצהיר, שכן הוא officer of the court, ולא יעלה על הדעת כי עו"ד ימסור לבית משפט מידע שאינו נכון... גם אם ההערכות שיש לי ביחס למקצוע עריכת דין אולי יש בהן אופטימיות יתר, או wishful thinking, עדיין אני חושב שכך צריך לנהוג כלפי מקצוע עריכת הדין, אשר לו הקדשתי למעלה ממחצית יובל של חיי, לפני מינויי כשופט".
מחמאות ליושרו ומקצועיותו של הכונס בהמשך פסק הדין מותח דרורי ביקורת נוקבת על בלום, פרזנטי ועו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי, המייצג את החברות שבבעלות אגאייר: "המתח ששרר ביניהם, כלל ההתפרצויות וההפרעות אחד לשני, במהלך הטיעונים, כאשר חלק מהטיעונים או ההפרעות כתובים בפרוטוקול, בין במסגרת הדברים עצמם בסוגריים, ובין בקטע חדש, שכל עו"ד ראה 'חובה' להפריע לחברו, בזמן טיעונו המסודר... חבל, שכך אני צריך לכתוב על עורכי דין".
דרורי דחה את טענתו של אגאייר, לפיה התשלום שקיבל פרזנטי מקלגסבלד פוגע ביושרתו וביכולתו לשמש ככונס: "לא נראה לי כי קבלת שכר טירחה מעו"ד קלגסבלד, גם אם הגיע לסך כולל של 700,000 שקל (שחלקו הוא תשלום למר זילברשטיין), יכול לפגוע באינטגריטי או ביושרה של עו"ד פרזנטי, הפועל ככונס נכסים מטעם בית משפט, ומצפה, מטבע הדברים, כי לא יהיה זה לו המינוי האחרון... כיצד יסכן עורך דין כזה את המוניטין שלו?!"
דרורי קובע: "אני סבור, כי כל פעולותיו של עו"ד פרזנטי, עד כה, כפי שהתגלו לי, מבוססים כולם על מקצועיות, יושרה, ורצון לקיים את החלטת בית משפט, כדי שאכן ייחשפו מתוך המחשב השרתים שבו והסיסמאות שבו, אותם מסמכים ותכתובות. בכך, יוכל עו"ד פרזנטי לבצע את המשימות שהוטלו עליו ככונס נכסים. אינני חושב שלעו"ד פרזנטי יש אינטרס, מניע או מטרה אחרת, פרט למילוי תפקידו על-ידי בית המשפט.
"למותר לציין, כי לא הונחה על-ידי מי מב"כ הנתבעים אפילו בדל ראייה, הסותרת את מה שכתבתי. נהפוך הוא, מכל הופעותיו של עו"ד פרזנטי בפניי, ומטיעוניו בכתב, נוכחתי לדעת כי הוא עורך דין רציני, מקצועי, מסור לתפקידו, ורואה לנגד עיניו את חובתו כלפי בית המשפט, לבצע את מה שהוטל עליו".
