עיריית נתניה תפצה תחנת דלק בשל היתר בנייה לקוי

עיריית נתניה תשלם פיצוי של למעלה מ-300,000 שקל לזכיינית תחנת דלק, משום שהתירה להקים את התחנה קרוב מדי לבית ספר ובשל כך הורה בית המשפט לסגור אותה. כך קבע (17.10.11) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהושע גייפמן. חברת ד.ג.ש קיבלה בשנת 2001 היתר להקמת תחנה למכירת סולר, במרחק של 54 מטר בלבד מבית הספר אורט בנתניה - בעוד תמ"א 18, העוסקת בתחנות דלק, קובעת מרחק מינימלי של 80 מטר בין תחנה לבין בית ספר. בשנת 2003 הועבר תפעול התחנה לידי חברת אנרגיות 2004, אך מספר חודשים לאחר מכן הורה בית המשפט לסגור את התחנה בשל הפרת תנאי התמ"א והיא נסגרה בשנת 2004. גייפמן קבע, כי עובדי העירייה שהיו מעורבים בהליכי מתן היתר הבנייה התרשלו ולכן על העירייה לפצות את אנרגיות. ואולם, בעוד החברה תבעה פיצוי של 2.7 מיליון שקל, זיכה אותה גייפמן בפחות מעשירית מסכום זה. תביעתה של אנרגיות התבססה על אובדן הכנסה נטען בהתאם לתקופה בה הפעילה את התחנה, אך הכנסות אלו היו ברובן המכריע ממכירת דלק - בעוד בתחנה הותר למכור סולר בלבד. לפיכך, בודד גייפמן את הרווחים ממכירת הסולר. את אותו חישוב ביצע גייפמן לגבי הסכום ששילמה אנרגיות תמורת הזיכיון להפעלת התחנה, אשר התבסס על המכירות בה. מאחר שאלו כללו כאמור מכירת דלק בניגוד לתנאי הרישיון, נקבע הפיצוי רק בהתחשב בתרומתן של מכירות הסולר לדמי הזיכיון. עיריית נתניה חויבה בתשלום של 280,000 שקל בתוספת ריבית והצמדה משנת 2003, וכן בהוצאות ושכר טירחה בסך 30,000 שקל.