נרשמה מגמת ירידה בתמותה מסרטן בקרב נשים וגברים בישראל בין השנים 2008-1999. כך עולה מנתונים של הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות. נתונים אלו ונוספים התפרסמו היום (ב', 24.10.11) עם פתיחת מבצע ההתרמה השנתי ה-51 "הקש בדלת" של האגודה למלחמה בסרטן.
על-פי הנתונים, אותם הציגה ד"ר ליטל קינן-בוקר, מנהלת הרישום הלאומי לסרטן וסגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, במסיבת עיתונאים שנערכה היום, הירידה בגברים נובעת בעיקר מצמצום התמותה בקרב גברים יהודים. בגברים ערביים המגמות הן של יציבות (סרטן הריאה, הערמונית והלבלב), או עלייה (סרטן הקיבה והמעי הגס). בנשים הירידה נובעת בעיקר מצמצום התמותה בקרב נשים יהודיות בשני סוגי הסרטן השכיחים ביותר (סרטן השד והמעי הגס). בנשים ערביות המגמות הן של יציבות (סרטן השד), או עלייה (לוקמיה, סרטן הריאה, המעי הגס, לימפומה שאינה הודג'קין).
לדברי קינן-בוקר, "בעשור שבין 2008-1999, נצפית בגברים יהודים בסך-הכל יציבות בהיארעות סרטן ומגמת ירידה בתמותה מסרטן. לעומתם, בגברים ערביים נצפית מגמת עלייה בהיארעות סרטן באתרים השכיחים ביותר, אך התמותה מסרטן בעיקרה יציבה. בנשים יהודיות נצפית מגמה יציבה בהיארעות סרטן בסך-הכל, בעוד שמגמות התמותה בעיקרן בירידה, למעט עלייה בתמותה מסרטן הלבלב. בנשים ערביות, לעומת זאת, נצפית מגמת עלייה ברורה הן בהיארעות והן בתמותה מסרטן באתרים השכיחים ביותר".
"ירידה בהיארעות יכולה להיזקף לזכות שינוי באורחות החיים ואולי גם לזכות טכנולוגיות המאפשרות גילוי נגעים טרום-סרטניים וטיפול בהם. עלייה בהיארעות יכולה להיזקף לחובת אבחון-יתר (אבחון מחלות סרטן שלא היו מגיעות לידי ביטוי קליני במהלך חייו של אדם) וגם לחובת רכישת גורמי סיכון למחלות, ביניהם כאלה הנקשרים לאורחות חיים. העלייה בהיארעות הנצפית בחברה הערבית בישראל נובעת, ככל הנראה, מ"השינוי האפידמיולוגי" בו שרויה קבוצת אוכלוסיה זו בימים אלה, תקופה בה השינויים החברתיים והתרבותיים מובילים לאימוץ אורח חיים מודרני ויושבני (sedentary) יותר ותורמים, בעקיפין, גם לעלייה בתחלואה כרונית למיניה, כולל סרטן", ציינה.
קינן-בוקר עוד הוסיפה, כי "חלק מהירידה בתמותה מסרטן, אשר בלטה לאורך העשור 2008-1999, ניתן בוודאי לזקוף לזכות השימוש בתוכניות סריקה (סרטן השד והמעי הגס), אשר מאפשרות גילוי מוקדם של המחלה ומפחיתות את התמותה ממנה. גם כאן יש משקל גם לשימוש בטכנולוגיות טיפול מתקדמות".
מהממצאים שהוצגו עוד עולה, כי מחלות סרטן הערמונית, הריאה, המעי הגס, כיס השתן ולימפומה שאינה הודג'קין, היוו למעלה מ-50% מכלל מקרי הסרטן החדשים בגברים בישראל בשנת 2008 ואילו מחלות סרטן השד, המעי הגס, הריאה, בלוטת המגן וסרטן גוף הרחם, היוו למעלה מ-50% מכלל מקרי הסרטן החדשים בנשים בישראל ב-2008.
פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, הציג את ההישגים שנרשמו במאבק במחלות הסרטן בארבעים השנים האחרונות, שפרסם לאחרונה האיגוד האונקולוגי בארה"ב (ASCO): סיכויי ההחלמה של החולים במחלות הסרטן עלו מ-30% ללמעלה מ-60%. בארה"ב מספר המחלימים שהיה 3 מיליון ב-1941 הגיע ל-12 מיליון - כלומר, עלה פי ארבעה. הסיבה לכך היא העלייה במספר החולים המאובחנים בשלבים המוקדמים של המחלה והשיפור שחל באמצעי הטיפול הניתוחי, הקרינתי והתרופתי. כלומר, יותר חולים מחלימים, ו/או יותר חולים חיים יותר שנים. בקרב ילדים - בשנות ה-70' למאה הקודמת, רק כ-50% מהילדים חולי סרטן זכו לחיות חמש שנים לאחר הטיפול. כיום, שיעורי ההישרדות לחמש שנים הגיעו ל-80% ולאחר עשר שנים ל-75%.
12 מיליון חולי סרטן בעולם מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, ציינה: "12 מיליון אנשים מאובחנים כחולים בסרטן בעולם, מדי שנה, ומספר זה צפוי שיעלה ל-27 מיליון עד שנת 2030".
לדבריה, "כיום 63% מכל מקרי המוות בעולם, נובעים ממחלות לא-מידבקות (NCDs) - סרטן, מחלות לב, מחלות כרוניות של דרכי הנשימה וסוכרת. NCDs הפכו להיות איום מוחשי לא רק על בריאות האדם, אלא גם להתפתחות ולצמיחה הכלכלית. 50% מהאנשים שמתים כתוצאה מ-NCDs, הם בגיל שנות העבודה/הפריון שלהם. המחלות שפוגעות באובדן החיים ו/או בתפקוד החולים, כולם יחד מאיימים על יכולת התעשיה ברמה הגלובלית".
עיקרי הנתונים שהציגה זיו, מתבססים על דוח שהוכן על-ידי הפורום הכלכלי העולמי ובית-הספר לבריאות הציבור בהרווארד.
נמחק הפער בין שיעורי הנבדקות הערביות והיהודיות פרופ' גד רנרט, מנהל התוכניות הלאומיות לגילוי מוקדם של סרטן השד והמעי הגס ויועץ לאגודה למלחמה בסרטן, מסר: מאז הפעלת התוכנית ועד היום, נוטרו כמעט 5 מיליון בדיקות הדמיית שד בלמעלה ממיליון נשים שונות, מתוכן 82,000 בדיקות בניידת הממוגרפיה. ב-2009 זוהו 4,362 מקרים של סרטן השד - מספר זה עלה מעט לעומת שנים קודמות, אך הוא יכול לנבוע מעלייה בשיעור הנבדקות. ב-2010 זוהו 411,834 בדיקות ממוגרפיה ונצפתה עלייה קלה בשיעור הנשים הנבדקות. כיום נבדקות בין 72%-74% מאוכלוסיית היעד. הישג חשוב נוסף - נמחק לחלוטין הפער בין שיעורי הנבדקות הערביות והיהודיות בישראל.
