העירייה חושפת היום נתונים הבאים להוכיח את גירסתה, שהיא לא הזניחה במכווון את הטיפול בבניין – בניגוד לטענות אנשי "תנועת המחאה". נתונים אלו מקבלים חיזוק בבדיקה שערך News1. "המוחים" פלשו לבניין לפני כשלושה חודשים, אך סולקו מיד על-ידי המשטרה.
העירייה ניהלה בשנים 2007-2006 מגעים להשכרת הבניין, אך ללא תוצאות. בין היתר, היה מו"מ להשכירו לחברות "אוהל מועד תיאטראות", שביקשה לפתוח בו אכסניית נוער ולבנות אגף נוסף. ההצעה נפסלה, כיון שהיא סותרת את התב"ע ואת תוכנית השימור.
באפריל 2008 החליטה העירייה להוציא מכרז להשכרת הבניין. המכרז הוצא במאי 2009 – קטע זה של סחבת בת שנה אינו מוסבר. העירייה קיבלה שתי הצעות. ועדת המכרזים פסלה בדצמבר 2009 את שתיהן, כיוון שלא עמדו בקני המידה שנקבעו.
בינואר 2010 אישרה מועצת העירייה את הפסילה, והנחתה את אגף נכסי העירייה לנהל מו"מ עם שוכרים אחרים בכוח. המגבלות העיקריות: השוכר צריך להיות מוסד חינוכי, ויש לשמור את הבניין כמות שהוא. האגף ניהל מו"מ עם יזמים ועמותות, בהן המכללה למינהל. לבסוף התגבשה בהדרגה עסקה עם "בצלאל".
ההכנסה של מיליונים הצפויה מדמי השכירות מנכיחה לכאורה, שלעירייה לא היה ענין בהשארת הבניין נטוש. הסחבת של העירייה בחלק מהתקופה איננו חורג מהסחבת המקובלת בעיריית ת"א וברשויות מקומיות אחרות.
"בית צעירות מזרחי" נבנה ב-1938, במימון תרומה של הנדבן יעקב גזונדהייט המנוח. הוא הועבר לבעלות "ארגון נשי מזרחי", ושימש שנים רבות כבית ספר תיכון לבנות. הבניין הועבר לבעלות העירייה, לא ברור מתי ובאיזו צורה. בית הספר עבר לקריית החינוך מעבר לירקון. החל מ-1999 הוא עומד ריק ומוזנח.