ח"כ אריאל מכין הצעת חוק: אסיר אחד בעד שבוי אחד

ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) מכין הצעת חוק פרטית, לפיה תמורת כל ישראלי שבוי ישוחרר רק אסיר אחד. לדברי אריאל, "מדובר בסימטריה המהווה קיום הולם למצות פדיון שבויים כשבמקביל היא יוצרת עסקה מאוזנת, המורידה את כדאיות החטיפות לארגוני הטרור והמוטיבציה לביצוען". במאמר שפרסם בסוף השבוע בעלון "מעט מן האור" אומר אריאל, כי ההצעה תישא את השם "חוק פדיון שבויים וחטופים" ומטרתה להציב "כללים קבועים ומסודרים שלא יאפשרו לאף ראש ממשלה להתקפל בפני הלחץ הציבורי". עיקרון שני בהצעה יהיה מניעת חנינה מהאסירים שישתחררו, ובמקום זאת - שחרור מינהלי, שיאפשר את השבתם המיידית למאסר אם יחזרו לפעולות טרור. בעלון אחר, "גילוי דעת", קורא הרב הלל הורוביץ מחברון לשחרר 11 אסירים יהודים שתכננו לרצוח ערבים. לדבריו, אסירים אלו - שבשמותיהם אין הוא נוקב - מתחרטים על מעשיהם החמורים, יודעים שאין גיבוי כלשהו למעשיהם ולכן אין כל חשש ששחרורם יהווה סכנה. הורוביץ אומר, כי שוחח השבוע עם חמישה משרי הליכוד ו"ישנה אוזן קשבת והבנה לפעול לשחרורם". במקביל, נמשך בעלוני השבת הדיון ההלכתי-מוסרי של רבני הציונות הדתית סביב עסקת שליט. הרב הראשי לרמת גן ונשיא אגודת "צהר", הרב יעקב אריאל, מציג דעה יוצאת דופן ולפיה אין מקום לנקיטת עמדה הלכתית בנושא. לדבריו, מצד אחד ברור שאין פודים שבויים יתר על דמיהם, ומצד שני - יש לעמוד מאחורי חייל שנשלח למשימה מטעם המדינה. "כל הערכים ההלכתיים ברורים, אבל כמו שברפואה לא ייתכן שרב יגיד לרופא מה לעשות, גם במקרה שלנו לא ייתכן שרב יביע עמדה מבלי שיש לפניו את כל הנתונים הרלוונטיים", אומר הרב אריאל בראיון לבטאון תנועת "מעייני הישועה". הרב שלמה אבינר מבית אל, ראש ישיבת עטרת כהנים, מביע באותו ביטאון עמדה תקיפה נגד העסקה. לדבריו, ודאי שהיא מהווה ביטוי לסולידיות ואהבת ישראל, אך היא גם מעלה חששות כבדים של פיקוח נפש המוני. עם זאת, הרב אבינר מביע תקווה שהעסקה תוביל גם לפירות חיוביים, כגון הפיכת חלק מן המשוחררים למשת"פים או חיזוק החמאס ובכך פגיעה בתוכניות הרשות הפלשתינית להכריז על מדינה. בקצה השני של הסקאלה נמצא הרב מאיר נהוראי, רב היישוב משואות יצחק, הדן בעלון "שבתון" בשאלה ההלכתית האם יש לברך "הטוב והמיטיב" על שחרורו של גלעד שליט. הדיון עוסק לא במשפחת שליט, אלא בציבור כולו - כדין המקבל בשורה טובה. מסקנתו של הרב נהוראי היא, שקיים חיוב כזה ומי שלא בירך בזמן העסקה עצמה - מן הראוי שיברך כעת. הוא גם קורא לערוך תפילת הודאה, אם כי מדגיש שאין מדובר בפסיקה למעשה ועל כל קהילה לנהוג לפי הוראת הרב העומד בראשה.