קופסה מיניאטורית מעוטרת בצלב נחשפה לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים. הקופסה, מהתקופה הביזנטית (מאות 7-6 לספירה), נשאה בתוכה ציורים של שתי דמויות (איקונות) שסביבן רקע מצופה עלי זהב, ונראה שהיא שימשה חפץ תפילה אישי.
הממצא הייחודי הוצג לראשונה בכינוס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה", שנערך זו השנה החמישית ביוזמת רשות העתיקות, האוניברסיטה העברית בירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים וחברת מוריה.
אורכה של הקופסה 2.2 ס"מ, רוחבה 1.6 ס"מ, והיא עשויה מעצמות בעל-חיים גדול (בקר, גמל או סוס). הקופסה נפתחת בהחלקה, ובעת פתיחתה היא כוללת שני חלקים שטוחים, שכל אחד מהם נושא ציור צבעוני. לדברי יאנה צ'חנוביץ, מנהלת החפירה יחד עם ד"ר דורון בן עמי מרשות העתיקות, "השימוש באיקונות (חפצי פולחן המציגים את דמויות הקדושים) לתפילה מחוץ לכנסייה מוכר בעולם הנוצרי כבר מהמאה ה-5 לספירה. יחד עם זאת, חפצי הקודש המצוירים שמתוארכים לתקופה הביזנטית ונתגלו כאן, בארץ הקודש, הם נדירים ביותר, ולכן מדובר בממצא בהחלט חשוב. איקונות מתקפלות לשימוש פרטי מוכרות עד היום בעולם הנוצרי המודרני, במיוחד במזרח. הקופסה נתגלתה שלמה, פרט לסדק קטן, וסגירתה ההרמטית אפשרה את השתמרות הציורים על הפנלים הפנימיים של החפץ".
השערות בלבד בציור שבתחתית הקופסה נראית דמותו של גבר מזוקן על גבי רקע זהב. פניו השתמרו באופן מקוטע, אף שניתן להבחין במתארם הכללי, בגון שיערו הכהה, ובעינו השמאלית. פרטי לבושו הניתנים לזיהוי, כוללים בגד לבן שכתם ורוד מצוי בכתפו הימנית - קרוב לוודאי שמדובר בטוניקה לבנה ורצועות ארגמן. הציור בצדו הפנימי של מכסה הקופסה השתמר באופן מקוטע יותר. מן הפרטים שנותרו ניתן לשחזר את מתארה של דמות קטנה יותר, כנראה נשית, לבושה בבגד כחול, על גבי רקע זהב. פני הדמות לא השתמרו, אך ניתן להבחין בקווי השיער (או מטפחת ראש?), בסנטר, בצוואר ובחלק מהכתף השמאלית.
בהעדר כל מנגנון לתלייה, יש להניח שהחפץ הזעיר נשמר בתוך שקיק עשוי בד. במערות אטומות שנחפרו באתר מוסשבאייה בלקה בצפון הקווקז ברוסיה, השתמרו בשלמותם, בין השאר, שקיקים כאלה, שנמצאו על גופות הנקברים. מן הקונטקסט בו התגלו ניתן לקבוע שגברים ענדו אותם על חגורת מותניים, ונשים - על חלקה העליון של שמלתן.
לדברי צ'חנוביץ', "עקב מצב ההשתמרות הרעוע של הציורים שבקופסה, כל ניסיון לזהות את הדמויות באופן ודאי יהיה בגדר השערה. ניתן להעלות כמה אפשרויות: אם מקובלת נקודת המוצא שהמתוארים בציורים הם גבר ואישה, האפשרות המתבקשת היא ישו ומרים. יחד עם זאת, במאות ה-7-6 (תאריכה של הקופסה), עלה מספר הקדושים הנערצים על-ידי הכנסייה הנוצרית למאות רבות, וייתכן שמדובר בציור של שניים מתוכם".
החפירות בחניון גבעתי חשפו בשנים האחרונות את שרידי ההתיישבות הביזנטית במקום על פני שטח נרחב. שרידים אלו כללו בעיקרם מבנה בעל אופי אדמיניסטרטיבי, טראסה חקלאית רחבת-ידיים ורחוב מרוצף, שנחשף עד כה לאורך של כ-25 מ'. בחלקו המערבי של הרחוב המרוצף התגלתה סדרת רצפות טיח. לאחר פירוק הרצפה העליונה, התגלתה הקופסה.
