מאוגוסט 2005 ועד יוני 2007, במסגרת שירותה הצבאי, שירתה
ענת קם כפקידת לשכה בלשכת אלוף פיקוד המרכז דאז וסגן הרמטכ"ל כיום, אלוף
יאיר נווה. במסגרת תפקידה נחשפה קם למצגות ולמסמכים מסווגים רבים, ובהם תוכניות שונות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים שונים בצה"ל, פריסת כוחות צה"ל כולל סדר כוחות הצבא, סיכומי תחקירים בצה"ל, הערכות מצב של צה"ל, יעדים שונים של צה"ל וכדומה.
במהלך שירותה הצבאי, אגרה קם בתיקייה מיוחדת את המסמכים והמצגות. בסמוך לשחרורה מצה"ל במאי 2007, העתיקה את תכני התיקייה באמצעות אחר לשני דיסקים, האחד למסמכים והשני למצגות. קם עשתה זאת ממניעים אידיאולוגים וגם לשם פרסום המסמכים בציבור. דיסק המסמכים כלל 2,085 קבצים, המסודרים ב-11 תיקיות שונות ועוד 625 מסמכים נפרדים. 700 מסמכים סווגו "סודי ביותר", ורוב הנותרים - בסיווג "סודי".
בקיץ 2008 הציעה קם את המסמכים לעיתונאי
ידיעות אחרונות, יוסי יהושוע, אך הדבר לא התבצע. בספטמבר של אותה שנה מסרה קם לעיתונאי הארץ,
אורי בלאו, דיסק-און-קי שעליו העתיקה מעל 1,500 מסמכים וביניהם שתי תיקיות מהחומר שהוצא על ידה מהלשכה: תיקיית "סיכומי דיונים" ותיקיית "מסמכי רמטכ"ל במייל".
תיקיית "סיכומי דיונים" הכילה 432 קבצים, כולל 69 מסמכים שסיוווגם "סודי ביותר", 125 מסמכים שסיווגם "סודי" ועוד 238 מסמכים בסיווגים אחרים. תיקיית "מסמכי רמטכ"ל במייל" הכילה כ-400 קבצים, כולל 75 מסמכים שסיווגם "סודי ביותר", 213 מסמכים שסיווגם "סודי" ועוד 112 מסמכים בסיווגים אחרים.
לאחר מסירת המסמכים לבלאו, שוחחה קם מספר פעמים עם בלאו, כדי לתת לו הבהרות למסמכים, כולל הבהרות לגבי שמות מבצעים ויעדים, קודים של מבצעים, תאריכים וכדומה. בעזרת המידע שנחשף בחלק מהמסמכים, פירסם בלאו החל בנובמבר 2008 מספר כתבות בהארץ.
כאשר נפתחה החקירה נגד קם, נמלט בלאו ללונדון וחזר רק לאחר עסקה עם המדינה. ואולם, המדינה טוענת שהוא לא עמד בתנאי ההסכם וממשיך להחזיק במסמכים סודיים, ולכן הודיעה על כוונתה להגיש נגדו כתב אישום בכפוף ל
שימוע.
