נויטל דוחה הכפשת עד התביעה המרכזי בידי המדינה

עד התביעה המרכזי בעבירת השוחד שיוחסה ליעקב וינרוט ושוקי ויטה, היה סמנכ"ל רשות המיסים לשעבר, רו"ח זאב פלדמן. הלה ניהל את המו"מ מול ויטה בנוגע ללקוחותיו של וינרוט, ובראשם מיכאל צ'רנוי וארקדי גאידמק. אך כאשר פלדמן לא סיפק את הסחורה לה ציפתה התביעה - היא לא היססה להכפישו. השופט גלעד נויטל לא קנה זאת. תחילה מונה נויטל שורה של עדים - ובהם עדי תביעה - שהעידו על מקצועיותו ויושרו של פלדמן. ביניהם היו הנציבים לשעבר משה גביש וטלי ירון-אלדר, וגם בכירים אחרים במערכת המס. לאחר מכן הוא מציין את טענות התביעה נגדו: הוא עשה הכל כדי לסייע לווינרוט וויטה, "התמסר" לסניגורים ואישר את דבריהם באופן גורף. "לעדות פלדמן היו מאפייני עוינות ברורים", ממשיך נויטל בציטוט דברי המדינה. "המאשימה עשתה ככל יכולתה שלא לבקש להכריז עליו כעד עוין בהיותה ערה למצבו הקשה וכדי לחסוך ממנו מבוכה בדמות הכתמת שמו. עדותו התנדנדה". נויטל סבור אחרת: "למרות דבריה הנוקבים דלעיל של התביעה בהתייחס לעד התביעה פלדמן, ולמרות שהוא העיד במשך שבע ישיבות ממושכות בבית המשפט, על פני 1,148 עמודי פרוטוקול, התביעה לא ביקשה מבית המשפט ולו פעם אחת להכריז על פלדמן 'עד עוין', וטעמיה, מן הסתם, עימה. ניתן גם להניח שהתביעה לא עשתה כן, כי פלדמן לא סתר מהותית את גירסתו במשטרה, ואם כך- הרי עקבי הוא. התביעה גם לא ביקשה מביהמ"ש להעדיף את אמרותיו של פלדמן במשטרה על פני עדותו בביהמ"ש". נויטל מוסיף את התרשמותו האישית: "ראיתי ושמעתי את עד התביעה זאב פלדמן בבית המשפט. היו לעיתים מצבים במהלך עדותו, שבהם ראיתיו מביט ממקום עומדו בדוכן העדים אל נאשם 2 [וינרוט] כמו מצפה הוא למוצא פיו של נאשם 2 בטרם ישיב לשאלות, או לאחר שהשיב. אכן ראיתיו ושמעתיו לעיתים מתפתל, מהסס (תוך שאמר 'לא זוכר', 'לא יודע', 'לא בטוח',' 'לא יכול להגיד'), מרכין מבט, בצר לו, בתשובותיו. לאור כמה מתשובותיו לסניגורים, תחושתי באותן פעמים הייתה, שפלדמן הוא עד הגנה ולא עד תביעה. "ואולם, היקף ותוכן דברי התביעה בעניין עדות פלדמן בבית המשפט, אינם מקובלים עלי... התרשמותי הייתה ש'עמוד השדרה' של עדותו, ה'מסה' הגדולה של עובדות ומידע שהעיד לעיקר הסוגיות שבמחלוקת בתיק זה, לא כל שכן בתחום המס (שבו פלדמן הינו מומחה מס מנוסה, מן הטובים באנשי המיסים בישראל כאמור), כל אלה נאמרו על ידו בעדותו בביטחון, בנחרצות, בידענות, במתינות, בעקביות, תוך שהוא פירט את הדברים והסבירם, ועדותו בסוגיות העיקריות הרלוונטיות להכרעה ולקביעת הממצאים בתיק זה, נשמעה ונראתה מהימנה. "...בחקירה החוזרת פלדמן אף התרעם באומרו, מדם ליבו, שהפכו אותו בבית המשפט באמת למשהו נורא, גם בעיני עצמו, ושתופסים לגביו דבר אחד מתוך המון המון דברים ומיד עושים ממנו שקרן, ויכול להיות שיתפסו אותו בשאלה, והוא קצת גמגם, וזה קורה לו, אבל הוא חוזר על מה שאמר, והוא עקבי. כשהוא נסער וזועף, פלדמן הוסיף ואמר בביהמ"ש, שהנושאים במיסים כל כך מורכבים, ומנסים לבוא ולהגיד שאולי אתמול הוא אמר משהו טיפה שונה, פלדמן אמר 4 פעמים שזה נראה לו לא בסדר, והוסיף בכנות שהוא באמת מנסה להגיד מה האמת המקצועית שלו, לא צריך להתנצל בפניו אבל הרגשתו מאוד לא טובה".