בגלל תכנון לקוי: האוטובוסים סוטים מהנתיב היעודי

נתיב התחבורה הציבורית ברחוב אבן גבירול בתל אביב עלה (יום א', 30.10.11) על סדר יומה של ועדת הכלכלה, והראה עד כמה תכנון לקוי וחוסר שיתוף פעולה בין משרד התחבורה לעירייה יוצר אבסורדים שבמקום להטיב עם התושבים ומשתמשי הדרך מעיק עליהם. מזה עשרות שנים דורשים שברחוב יהיה נתיב יעודי לתחבורה ציבורית (נת"ץ), וכאשר הדבר מתממש סוף-סוף מדירים האוטובוסים את רגליהם מהנתיב המוקצה להם בגלל בעיות תכנוניות. על-פי קנה המידה הבינלאומי, כדי שתהיה הצדקה לפתוח נתיב שכזה יש צורך ב-40 אוטובוסים הנוסעים בשעות השיא באותו כיוון. באבן גבירול נוסעים 67 אוטובוסים מצפון לדרום ו-62 בכיוון ההפוך. גם אם נראה אחרת לצופה מן הצד, מספר הנוסעים בכלי הרכב הפרטיים ברחוב (1,500-1,000) קטן יותר מאשר אלה הנוסעים בתחבורה הציבורית. המשנה למנכ"ל משרד התחבורה אלכס לנגר אמר בדיון כי המשרד רק יכול ללחוץ, אך סמכויות הביצוע הן בידי העירייה. הוא התייחס בכך לטענת בעלי העסקים ברחוב, כי מאז שנפתחו לתנועה נתיבי התחבורה הציבורית החדשים בעיר הכנסותיהם צנחו בעשרות אחוזים.

הסדרי פריקה וטעינה

"אין בכוונתנו להזיק לעסקים", אמר לנגר. "לנו לא אכפת אם הנתיב לאוטובוסים יהיה הימני או השמאלי. הסכמנו להסדרי פריקה וטעינה ואפשר לשקול חניה ברחובות ניצבים, אבל אי-אפשר לתכנן את העיר באופן שלרכב פרטי תהיה גישה לכל מקום שירצה. ההסדר הנוכחי סביר ומתחשב. זה שקודם לכן עצרו כלי רכב לפריקה ולטעינה ועכשיו לא - זה לא אומר שקודם זה היה מותר".

העירייה נפקדה מהדיון

בפתח הדיון בוועדה, ציין היו"ר כרמל שאמה-הכהן כי ביקר לאחרונה ברחוב, הרגיש את ההשפעה שיש לנתיב התחבורה הציבורית על בעלי העסקים וציין את המספר המועט של האוטובוסים המשתמשים בנתיב שיועד להם, ומעדיפים לפנות לנתיב השמאלי. "לא מצאתי שימוש של אמצעי התחבורה הציבורית בנתיב, ולכן צריך לבחון את הרחבת שעות הנגישות של כלל הציבור לנתיב ואת צמצום שעות השימוש של התחבורה הציבורית בו", אמר היו"ר. הוא אף הביע מורת רוח מכך שעיריית ת"א בחרה שלא להשתתף בדיון. סגן ראש עיריית תל אביב, ארנון גלעדי, שהבהיר כי הוא אינו מייצג את עמדת העירייה אלא את עמדתו כנבחר ציבור שרוצה לחזק את העסקים בעיר, הסביר לנוכחים כי נהגי האוטובוסים מעדיפים להימנע מנסיעה בנתיב התחבורה הציבורית משום ש"הכביש ברחוב אבן גבירול לא בנוי לנתיב תחבורה ציבורית והשימוש בו ככזה הוא בלתי אפשרי" - יש ברחוב תחנות רבות, אך אין בו מפרצי חניה, וכך אוטובוס המבקש להמשיך ולנוע אחרי עצירה נאלץ לפנות לנתיב השמאלי כדי לעקוף את האוטובוס שלפניו. גלעדי הדגיש כי רק בסמכותו של המאסדר, קרי - משרד התחבורה, ניתן לאשר בניית מפרצים, וביקש לצמצם את שעות פעילות הנתיב כנת"ץ ולבצע עבודה מסודרת להכנת נת"ץ בצדו השמאלי של הרחוב. נשיא לשכת ארגוני העצמאים (לה"ב), יהודה טלמון, אמר כי איש לא נגד הנת"ץ אבל מדובר במקרה קלאסי שבו שופכים את התינוק עם המים, כלשונו. "95% מהאוטובוסים נוסעים בנתיב האמצעי כי זה לא נוח (לנסוע בימני, ע.י.). צריך להביא את כל הגורמים לשבת סביב השולחן ולהגיע לפתרון שיאפשר לחיי המסחר להשתקם, כי ירידה של 40% במחזורים, עליה מדווחים בעלי העסקים, משמעותה חיסול העסק". לדבריו, יש להגיע למצב בו האריה שבע, אך הכבש לא נטרף.

שלוש חלופות

דני קומיסר, מארגון הצרכנים "תחבורה בדרך שלנו", אמר כי כל הצדדים צודקים. קומיסר אמר כי במתווה הפתרון יש להביא את משתנה הגודש בכביש, שצפוי רק להתגבר בשנים הקרובות. הוא הציע שלוש חלופות, לפי סדר העדיפות הבא:

• העברת הנת"ץ שמאלה - העלות הכספית תהיה גבוהה, אך נוסעים לא יצטרכו לחזור למרכז הרחוב. סלילת הקו הירוק תסייע להקל על הגודש ברחוב, ונתיב שמאלי טוב עבור קו זה;

• המשך עצירה בנתיב הימני לצד התקנת מערכת אלקטרונית שתספור כחמש שניות לירידת כל נוסע באופן שבו ניתן יהיה לאכוף כניסת כלי רכב פרטיים התוקעים את הנסיעה בנתיב;

• השארת המצב כמות שהוא תוך השתדלות מרבית שהתנועה תזרום ושבעלי העסקים לא ייפגעו.

התושבים ובעלי העסקים ברחוב שהשתתפו בדיון התלוננו על פגיעה קשה בחייהם. לטענתם, בעלי העסקים ברחוב לא יכולים לעבור למקום אחר כי לא ימצאו מי שישכור מהם את העסק והדיירים לא יכולים לחנות קרוב לבית ואפילו לא לקבל משלוח מהמרכול או להזמין שירות תיקונים לבית. יו"ר ועד התושבים, יוסי טרבלוס, אמר עוד כי "גם אי-אפשר לעבור דירה כי רכב ההובלה לא יכול לעצור ברחוב". הוא אף סיפר כי מאז שקם הנת"ץ, מחיר מנוי בחניונים ברחוב הגיע לאלף שקל בחודש. כמו-כן, במהלך הדיון התברר כי התושבים הגישו עתירות לבית המשפט נגד הנת"ץ, וכי בית המשפט הורה לצדדים לקיים הידברות. הוועדה לא הצליחה להגיע לפתרון מוסכם, והיו"ר שאמה-הכהן פנה בתום הדיון למשרד התחבורה וקרא גם לעירייה לשבת עם התושבים ובעלי העסקים ולמצוא את נקודת האיזון ברחוב. "צריך לתת תשומת לב גדולה יותר לדיירים ולבעלי העסקים ולחפש פתרונות יצירתיים אחרים, שלא ישבשו יתר על המידה את חייהם וישמרו על התחבורה הציבורית", אמר.