"הבנקים חמקו מתחת לרדאר של המחאה החברתית אבל עכשיו הם לא רק על הרדאר אלא גם על הכוונת" - כך אמר (יום ד', 2.11.11) יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ
כרמל שאמה-הכהן. הוועדה קיימה דיון מיוחד שעסק במרווחי הריבית הבנקאית שמשלמים משקי הבית.
היו"ר שאמה-הכהן שיזם את הדיון לנוכח פרסומים לפיהם פער הריביות עולה למשקי הבית מיליארדי שקלים בשנה, אמר כי "בגלל שענפי הסלולר, הדלק והמזון תפסו את תשומת הלב הטיפול במגזר הפיננסי ירד מסדר היום, אבל לאחר שהתחומים האחרים נמצאים בטיפול מתקדם הגיע הזמן להתמקד בטיפול בנושאים הבנקאיים". הוא אף ציין כי הוא רואה את המושב הנוכחי של הכנסת בסימן צרכנות פיננסית.
"הדיון הזה זו רק יריית הפתיחה ולדעתי לא ניתן יהיה לחסום חקיקה פרטית בנושא. מי שחושב שחברי הכנסת ידברו וידברו והקופה של הבנקים תמשיך לרשום, יגלה מהר מאוד שהוא טועה", אמר ח"כ שאמה-הכהן שציין אף כי מרכז המחקר והמידע של הכנסת עורך בדיקה השוואתית בנושא.
המפקח על הבנקים, דוד זקן, אמר כי הבדיקה צריכה להיעשות אך הוסיף כי ההכנסות התפעוליות ממשקי הבית לא מכסות על ההוצאות התפעוליות מאותו מגזר ומרווח הריביות הוא רק חלק מהתמונה.
לדברי המפקח, אם מוסיפים את תחום המשכנתאות מגלים שהרווחיות של הבנקים ממשקי הבית נמוכה מהרווחיות מהמגזר העסקי. היו"ר שאמה-הכהן ציין כי הדבר הוא כך מפני שהתחרות בשוק המשכנתאות גדולה יותר. המפקח הוסיף כי הרווחיות של הבנקים דומה לזו שבחו"ל, אולם ההוצאות התפעוליות שלהם גבוהות מההוצאות התפעוליות של הבנקים בחו"ל. "המשמעות היא שיש מקום להתייעלות המערכת הבנקאית", אמר זקן.
חברי הכנסת הפריעו לדבריו של המפקח בקריאות ביניים. ח"כ חנא סוויד תהה האם משמעות הדבר שהבנקים מפסידים כסף. "קצה נפשנו בהסברים האלה", אמר ח"כ
דב חנין. ח"כ
נחמן שי הוסיף כי "הבנקים לא צריכים לוביסטים. יש להם את המפקח על הבנקים".
ח"כ חנין הוסיף כי בשנים האחרונות הוא ניסה לקדם שינוי בעמלות אך נתקל בחומה בצורה לא רק של הבנקים אלא גם של המפקח. "הבנקים מפקחים על המפקח ועמדתו נקבעת לפי עמדת הבנקים. במקום לייצג את האינטרס של הציבור הוא מייצג את האינטרס של הבנקים. הרווח מעמלות משק הבית הוא רק 2.18% מכלל הרווח, הבנקים לא זקוקים לו", האשים ח"כ חנין.
ח"כ
עמיר פרץ אמר כי "ועדת הכלכלה עשתה דברים חשובים ביותר בקשר לעלות הכסף במדינה, אבל מימון הכסף הפך לחלק משמעותי מהוצאות משק הבית בישראל. ככל שהמשבר גדול יותר הרווח של הבנקים גדול יותר, כי יש יותר אנשים שנזקקים למימון הבנקאי". ח"כ פרץ הציע לתת שני רישיונות לשני בנקים חדשים, שיתחייבו לעסוק רק במשק המשפחתי. לדעתו צעד כזה יפתח את התחרות ויגרום לבנקים אחרים להוזיל עלויות והוא אף ציין כי בכוונתו להעלות את ההצעה כהצעת חוק.
ח"כ נחמן שי הוסיף כי "כל אחד מאיתנו רוצה מערכת בנקאית יציבה, אבל אי-אפשר להתעלם מהקול שעלה מהציבור בקיץ. כל אחד יודע שהבנק מתייחס אליו באטימות ויוהרה, כי הוא יכול להתקיים גם בלעדיו. צריך להגביר את התחרותיות ולגרום לבנקים להילחם על כל לקוח - וזה התפקיד של המפקח".
היו"ר שאמה-הכהן אף העלה לדיון את נושא מרווח הסיכון בין ריבית בנק ישראל לריבית הפריים (שעומד על 1.5%). הוא הסביר כי המרווח היה כזה כשריבית בנק ישראל הייתה 10% בשנה ונשאר כזה גם היום, רק שהיום הוא משקף פרמיה של כמעט 100% על הסיכון. ח"כ
ישראל חסון ניסה להבהיר את הנקודה ואמר כי "כולנו הבנו שאנחנו בכלכלת אי ואנחנו לקוחות שבויים, אבל אנחנו מבקשים להוריד את רף הרווחיות של הבנקים".
מנכ"ל איגוד הבנקים: "מחירי האשראי - בהתאם לסיכון" מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, טען מנגד כי עולם האשראי מתחלק לאשראי שיש עליו בטחונות לכזה שאין עליו בטחונות ומחירי האשראי הם בהתאם. "הפער בין מרווחי הריבית למשקי הבית הוא אוניברסלי ולא מעיד על בעיה או כשל. ככה זה בכל המערכות הבנקאיות באירופה וזה מה שעולה ממחקרים של קרן המטבע וה-
OECD", אמר. ח"כ חנין השיב לו ואמר כי "זה שזה קורה במדינות אחרות זה לא אומר שזה נכון".
מנכ"ל ארגון אמון הציבור, גלית אבישי, טענה כי בתחום פערי הריביות יש בעיות רבות. "בדיקה שאנחנו עושים מלמדת שיש בנקים שגובים ריבית בשיעור גבוה מהמקסימום שמותר לגבות על הלוואות חוץ בנקאיות. יש גם סימפטומים של בעיה בפריפריה, שם משלמים ריבית גבוה יותר מאשר במרכז", אמרה. לדברי אבישי, למפקח יש מוטיבציה מרכזית לדאוג ליציבות, ויש מתח בין זה לבין הדאגה למשקי הבית.
"כל המפקחים לדורותיהם נכשלו בדאגה למשקי הבית וגם אתה תיכשל", אמרה אבישי למפקח זקן והוסיפה: "אי-אפשר שאותו אדם יבצע את שני התפקידים, צריך להוציא מהידיים של המפקח את הדאגה למשקי הבית". מנכ"ל המועצה לצרכנות, אהוד פלג, הוסיף כי עמדת המועצה היא שאם אין עמל לא צריכה להיות עמלה.
לטענת המועצה, הפער של מרווחי הריביות (בין הריביות שמשלם הבנק לחוסכים בפיקדונות שקליים לבין הריבית שגובה הבנק על הלוואות או משיכות יתר וחריגות ממסגרות האשראי) עולה למשקי הבית 3.1 מיליארד שקל בשנה.
היו"ר שאמה-הכהן אמר בתום הדיון כי הנתונים שהציג המפקח לוועדה מלמדים שמרווח הריבית של הבנקים גדל בכמעט אחוז בשלוש השנים האחרונות ללא סיבה ברורה. "המשמעות היא שמשקי הבית משלמים מדי שנה כשני מיליארד שקל כתרומה לבנקים".
לסיכום אמר כי "הזחיחות שהפגינו הבנקים בדיון היום וגישתם, שאין כל בעיה בעמלות ובריביות שמשלמים משקי הבית לעומת המגזר העסקי, לא משאירות ברירה אלא להניע הצעות חוק פרטיות".
