באולם הכנסים של כפר המכביה ברמת גן התכנסו ביום שלישי שעבר בכירי משרדי האוצר והתשתיות, הנהלת חברת החשמל וראשי ארגון העובדים בחברה, לפגישת המשא-ומתן הראשונה על יישום תוכנית ההתייעלות המחודשת בחברה. שלוש שנים וחצי לאחר הצגתה של תוכנית ההתייעלות "מצפן", נחשפה בישיבה התוכנית החדשה, שזכתה לשם "תנופת אור".
התוכנית החדשה מתבססת על עיקרי "מצפן" וכוללת שינויים מבניים וארגוניים בחברת החשמל. בראש השינויים - פרישה מוקדמת של 2,000 מעובדי החברה הוותיקים, קיצוץ 1,700 תקנים, מתן גמישות ניהולית ושבירה מסוימת של עיקרון הפריטטיות (שיתוף נציגי עובדים בהחלטות ניהוליות).
השבוע צפויים צוותי המשא-ומתן לקיים פגישה נוספת. נציגי הוועד אמורים להציג בפגישה את עיקרי דרישותיהם הנגדיות מהממשלה והחברה, שאותן יציבו כתנאי לקבלת הסכמתם לתוכנית ההתייעלות. הצדדים הציבו כיעד השגת סיכום עקרוני על מתווה תוכנית ההתייעלות עד סוף 2011 - על-רקע מצוקתה הפיננסית המחריפה של החברה.
את הממשלה ייצגו בכינוס בשבוע שעבר סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות אהרון גולדמן, ראש מנהל החשמל במשרד התשתיות ד"ר
יהודה ניב וסגנו יורם רודנשטיין, סגן המפקח על השכר ברק שטרוסברג ורכז האנרגיה באגף התקציבים במשרד האוצר אהוד אדירי. את חברת החשמל ייצגו מנכ"ל החברה אלי גליקמן, יו"ר ועד העובדים דוד (מיקו) צרפתי וסגניו.
לפי מתווה תוכנית "תנופת אור" שהוצג בפני הנוכחים, תציע חברת החשמל תוכנית פרישה ל-2,000 מעובדיה שעברו את גיל 50 ועובדים בחברה יותר מ-25 שנה. התוכנית תיפרש על פני שלוש עד חמש שנים, ואמורה להביא לפרישתם של 400-700 עובדים בשנה. 2,000 הפורשים יוחלפו ב-300 עובדים חדשים לכל היותר, כך שהחברה תקצץ 1,700 תקנים ממצבת כוח האדם שלה. המהלך יבוצע תוך צמצום מספר המחוזות בחברה מחמישה לשלושה, ככל הנראה באמצעות איחוד של מחוזות חיפה והצפון ושל מחוזות ירושלים ודן. נכון לסוף 2010 הועסקו בחברת החשמל 12,677 עובדים - מהם 3,048 עובדים ארעיים, שזכאים לקביעות לאחר חמש או עשר שנות העסקה.
היעד לצמצום כוח האדם בתוכנית הנוכחית צנוע לעומת זה שהציג ב-2008 מנכ"ל חברת החשמל דאז, עמוס לסקר, במסגרת תוכנית "מצפן" שהגה. תוכנית זו כללה פיטורי 2,000-2,500 עובדים בתוך שנתיים וחצי בלבד, וצמצום השדרה הניהולית בחברה ב-15% (הפחתה של כ-70 תקנים). בעקבות הכישלונות החוזרים ונשנים של המגעים ליישום הרפורמה המבנית בחברה, החליט לסקר ליישם את התוכנית באופן חד-צדדי, בלא גיבוי ממשלתי, בשני סבבים (מאי 2008 ומארס 2009). החלטה זו נענתה מצד עובדי החברה בגל עיצומים קשים, שהסבו לחברה נזק של כ-200 מיליון שקל. בהנחיית רשות החברות נסוגה לבסוף חברת החשמל מהמשך יישום התוכנית.
"רפורמה לייט" במסגרת חישוב הכדאיות הכלכלית של תוכנית "מצפן" הוערך כי תשלום הפיצויים לכל עובד פורש, וכן ההפרשה האקטוארית בגין הפרישה, יסתכמו בעלות ממוצעת של 1.65 מיליון שקל לעובד - כלומר עלות פרישה כוללת של 3.3 מיליארד שקל לפחות.
עם זאת, קביעה זאת מתעלמת מהדרישה הצפויה של הוועד למתן מענק רפורמה גם לעובדים שימשיכו לעבוד בחברת החשמל. דרישה זו עשויה להיתקל בהתנגדות מצד משרד האוצר, שכן למעשה אין מדובר ברפורמה של ממש בחברה.
יישום תוכנית ההתייעלות הוא השלב השני במסגרת "רפורמה לייט", לאחר נסיגת הממשלה מחוק הרפורמה בחברה (2007). במסגרת הנסיגה ויתרה הממשלה על הכוונה לפצל את חברת החשמל לכמה חברות ייצור וחלוקה, והסתפקה בהוצאת ניהול מערכת החשמל מידי החברה ובהגבלת פיתוחו העתידי של משק החשמל לטובת כניסת תחרות פרטית.
תוכנית זו אושרה בידי ארגון העובדים של החברה לפני כשנה וחצי בהצבעה דרמטית. חברת החשמל, כך סוכם עקרונית, תישאר חברה אחודה ותשמור בידיה ייצור של 11 אלף מגה-ואט, לצד 49% מן התחנה הפחמית השנייה באשקלון (פרויקט D), ותחנה גדולה נוספת (פרויקט E). במקביל, סוכם כי החברה תוותר על כל מתחם רמת חובב שבדרום (1,150 מגה-ואט) וכן על תחנת הכוח העתידית באלון תבור (370 מגה-ואט). זאת, במטרה להגביל את אחיזתה בשוק החשמל לנתח של 80% לכל היותר.
סיכום עקרוני על מתווה זה אמור היה לסלול את הדרך למשא-ומתן על השלב השני ברפורמה, שיהיה כרוך בתוכנית התייעלות. ואולם, זה התעכב חודשים בשל היעדר תשומת לב ממשלתית וחילופי הגברי בצמרת חברת החשמל - וכן בשל מחלוקות בין הממשלה להנהלת החברה סביב מתווה השינוי המבני, ומעמדה העתידי של חברת החשמל בשוק התחרותי.
