לשכת המסחר בתל אביב מבקשת (יום א', 6.11.11) מבית הדין הארצי לעבודה למנוע את השביתה הכללית עליה הכריזה ההסתדרות. בבקשתו תוקף הארגון בחריפות את ההסתדרות ומאשים אותה בניהול שביתה פוליטית בלתי חוקית ובניגוד להסכמים, וזאת מתוך שיקולים זרים וצביעות.
לדברי הלשכה, ההסתדרות מנסה לכפות על המשק כולו, בצורה אלימה ובלתי דמוקרטית, מבנה העסקה קשיח שכבר הביא לקריסת המפעלים שניהלה היא עצמה. לטענתה, הניסיון למנוע את העסקתם של עובדי קבלן והוצאת שירותים למיקור חוץ, והשימוש בנשק השביתה להשגת מטרה זו, מהווה עקיפה של המערכת הדמוקרטית. הלשכה סבורה, כי לא ניתן לשבות נגד עצם העיקרון של העסקת עובדי קבלן, וכי כל מעסיק רשאי לבחור את הדרך בה ינהל את עסקו ויעסיק את עובדיו. עוד נטען, כי מיקור חוץ הוא דרך חיונית לקבל שירותים שונים, וכי דרישת ההסתדרות למנוע אותו הוא "איוולת גמורה" ופגיעה בחופש העיסוק של המעסיקים.
הלשכה טוענת, כי נושא עובדי הקבלן הוא רק אמצעי מבחינת ההסתדרות לרכב על גל המחאה החברתית, בו לא הייתה שותפה. היא מציינת, כי 15 הימים שחלפו מאז הכרזת סכסוך העבודה ועד למועד השביתה כללו גם חגים, בהם אפילו ההסתדרות עצמה כמעט שלא עבדה - דבר המוכיח לדבריה על חוסר תום ליבה של ההסתדרות ועל המניעים הזרים העומדים מאחורי השביתה.
הלשכה מוסיפה ואומרת, כי בתחילת השנה דחתה ההסתדרות - במסגרת הסכם השכר שנחתם בשירות הציבורי - הצעות להעניק תוספות שכר גבוהות יותר לעובדים בדרגות הנמוכות, משום שהעדיפה שלא להתעמת עם הוועדים הגדולים והחזקים. בדומה לכך, היא אומרת, דווקא ההסתדרות היא שטירפדה את צו ההרחבה שאמור היה לקבוע לעובדי הניקיון שכר הגבוה ב-20% משכר המינימום. הלשכה מסכמת ואומרת, כי ההסתדרות פועלת בצביעות, חוסר נקיון כפיים וחוסר תום לב.
עוד אומרת הלשכה, כי הנזק הישיר משביתה כללית יהיה 800 מיליון שקל לשבוע, המשקפים הפסד תוצר של 400 מיליון שקל. בנוסף לכך, היא מזהירה, ייגרמו נזקים עקיפים כבדים שחלקם יהיו בלתי הפיכים.