נאמן מחזק את כוחו בוועדה לבחירת שופטים

ועדת השרים לחקיקה אישרה (יום א', 6.11.11) את הצעת החוק הפרטית, לפיה ראש לשכת עורכי הדין יהיה חבר בוועדה לבחירת שופטים כאחד משני נציגי הלשכה. משמעות השינוי, אם יאושר בכנסת, היא הגברת כוחו של השר יעקב נאמן, שכן ראש הלשכה, דורון ברזילי, מקורב אליו. בוועדה לבחירת שופטים תשעה חברים: שר המשפטים, נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים עליונים נוספים, שני נציגים של לשכת עורכי הדין, שר נוסף ושני חברי כנסת (אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה). כל מינוי של שופט מחייב תמיכה של לפחות שבעה מבין חברי הוועדה. חבריה כיום, בנוסף לנאמן ולנשיאה דורית ביניש, הם השר גלעד ארדן, ח"כ אורי אריאל, ח"כ דוד רותם, עו"ד פנחס מרינסקי, עו"ד רות בן-ארי והשופטים מרים נאור ואשר גרוניס.

דרוש שופט גם במקום דנציגר

שלושת שופטי העליון נוהגים להצביע בצורה אחידה, דבר שכבר עורר בעבר ביקורת ציבורית. אם מצטרפים אליהם שני נציגי הלשכה, מדובר כבר בחמישה מבין שבעת הקולות הדרושים להכרעה. להרכב הוועדה יש כעת חשיבות רבה ביותר, משום שהיא צפויה לבחור בחודשים הקרובים הן את הנשיא הבא של העליון (במקום ביניש הפורשת בחודש פברואר) מבין חבריו הנוכחיים, והן שלושה שופטים שיבואו במקום ביניש, אדמונד לוי ואיילה פרוקצ'יה. אם יורם דנציגר לא ישוב לכהן, בשל חקירת המשטרה נגדו, תידרש הוועדה לבחור ארבעה שופטים לעליון - כשליש מהרכבו, בבת אחת. כאמור, ברזילי נחשב כמקורב לנאמן. מאחר שאריאל ורותם הם אנשי ימין, יוכל נאמן לגייס כעת חמישה קולות בטוחים למועמדים שירצה לקדם: הוא עצמו, ארדן, שני חברי הכנסת וברזילי. כך משתנים בצורה משמעותית יחסי הכוחות בוועדה. אומנם מקובל שראש לשכת עורכי הדין חבר בוועדה, אך לנוכח המצב הסבוך בלשכה - כאשר קודמו של ברזילי ויריבו, יורי גיא-רון, שולט במועצה הארצית הבוחרת את נציגי הלשכה - כלל אין זה בטוח שברזילי ייבחר בידי עמיתיו. מצב זה גורר ביקורת על הצעת החוק, בטענה שהיא מהווה התערבות בוטה של הממשלה והכנסת בבחירות בלשכה. החלטת ועדת השרים התקבלה ברוב של תשעה מול שמונה, לאחר שבדיון הקודם היו הדעות שקולות (חמישה מול חמישה) ולכן לא ניתנה להצעה תמיכת הממשלה. הדיון הנוסף התקיים לבקשת שרת הקליטה, סופה לנדבר.

תגובות חריפות ליוזמה החדשה

התגובות הפוליטיות על ההחלטה מתיישרות בהתאם להנחה, שמדובר בחיזוק כוחה של הממשלה בוועדה:

• יו"ר האופוזיציה ושרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני, אמרה: "גם בימים בהם הייתי במחלוקת עם ביהמ"ש על הרכב השופטים בביהמ"ש העליון, הדיון היה ונשאר ענייני. עכשיו משתמשים בשטיקים ובטריקים כדי לקדם אנשים מטעם. זה ניצול בוטה של החקיקה בישראל. אם נתניהו לא יעצור את הפגיעה המתמשכת של חברי מפלגתו במערכת המשפט - הוא עצמו יחשב שותף מלא לפגיעה בה, והוא לא יוכל להתחבא מאחורי גבם של אחרים. קדימה תתנגד לחוק הזה והיא קוראת לכל מי שמערכת שלטון החוק בישראל חשובה לו להתנגד לחוק הזה - קואליציה ואופוזיציה כאחד״.

• דובר קדימה הוסיף, כי מדובר ב"במהלך חמור וקיצוני נוסף מבית מדרשה של ממשלת נתניהו שכל תכליתו להלך אימים על מערכת המשפט ועל שופטים מכהנים בישראל. הליכוד עושה שימוש ציני בכנסת ובהליך החקיקה כדי לקדם חוקים שנשמעים תמימים, אבל בפועל מבטאים אג'נדה ממוקדת ופרסונאלית של המפלגה כדי לקדם אנשים מטעמם".

• יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', הגיבה באומרה: "הצעת החוק היא עוד שלב בנסיונות הבלתי פוסקים להחליש את מערכת המשפט בישראל. הצעת החוק תיצור תלות עצומה בין השופטים שימונו לבין הפוליטיקאים הממנים, היא מהווה התערבות גסה בהליכים הפנימיים של לשכת עורכי הדין, וכל מטרתה להבטיח שנציגי הלשכה החברים בוועדה לבחירת שופטים, יהיו נציגים מטעם פוליטיקאים, ולא נציגים שנבחרים באופן דמוקרטי על-ידי חברי הלשכה. בחירת השופטים בישראל נחשבת לאחת השיטות הטובות בעולם, אשר הובילה לבחירתם של שופטים אמיצים ובלתי תלויים. שינוי השיטה יערער את ישראל כמדינה דמוקרטית שוחרת שלטון חוק".

• לעומתם אמר נחי אייל, מנהל הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, המזוהה עם הימין: "מי שזכה באמונם של רוב עורכי הדין ראוי שיכהן בוועדה ולצידו נציג האופוזיציה. לא ראוי שבשל מניפולציה פוליטית שני הנציגים של הלשכה יהיו שייכים למחנה פוליטי אחד ולא ייהיה יצוג לכל הצדדים. מינוי השופטים חייב להעשות בצורה שתגביר את אמון הציבור במערכת. אם הלשכה אינה מסוגלת לשמור על הנוהג הראוי שלפיו הנציגים באים מהקואליציה ומהאופוזיציה, ראוי שהכנסת תקבע זאת בחקיקה".