מספר הלידות בישראל נתון במגמת עלייה מתמדת, זאת לנוכח הגידול במספר טיפולי ההפריה המוצלחים. בהתאם, מגמה זו גורמת לעלייה במספר התינוקות המטופלים ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד, להארכת השהייה של התינוקות ביחידות אלו, לעלייה במחיר הטיפול ולהגברת העומס המוטל על הצוות הרפואי והסיעודי העובד בהן.
עם זאת, מסתבר כי התקנים לכוח-אדם, ציוד ומיטות אשפוז לא עודכנו משנת 1976(!) למרות העלייה בילודה, וכי רפואת היילודים בישראל נמצאת במצוקה גדולה.
דוח פנימי של מינהל הרפואה במשרד הבריאות, שהוגש על-ידי ח"כ לוי-אבקסיס לדיון בהול בוועדה לביקורת המדינה, מציג נתונים קשים על מצב מחלקות הטיפול הנמרץ והמיוחד (הפגיות ומחלקות האשפוז ליילוד) בבתי החולים בארץ. על-פי הדוח נדרשת תוספת תקנים של 173 רופאים, 800 אחיות, ו-240 מיטות טיפול נמרץ ליילוד.
"זהו המספר המינימלי הדרוש כדי לאפשר טיפול הולם ליילודים ולהפחית את מימדי התחלואה והתמותה, הנמצאים במגמת עלייה", מוסר פרופ' שאול דולברג, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה: "הפגיות קורסות!. זהו המצב החמור ביותר בו נתקלנו ב-17 השנים האחרונות. בשנה שעברה דווח כי תמותת הפגים בישראל נמצאת בעלייה: 53 יילודים יותר נפטרו מבשנה שלפניה - כמעט פג לשבוע! חייבים לטפל בבעיה באופן בהול ולאפשר לנו להציל את התינוקות!".
אין איוש - אין תקציב בעקבות ממצאי הדוח, יזמה ח"כ
אורלי לוי-אבקסיס, הצעת חוק חדשה, הנותנת מענה למצב המתואר בדוחות
מבקר המדינה משנת 2003 ו-2009, שהצביעו על מחסור חמור ברופאים ואחיות בתחום הניאונטולוגיה.
ההצעה, תחייב לראשונה את שר הבריאות לקבוע, מידי שנה, תקנים מינימליים ייעודיים לרופאים ואחיות במחלקות האשפוז והטיפול הנמרץ ביילודים, ותבטיח הקצאה ואיוש של תקנים אלו על-ידי חיוב בתי-החולים והמוסדות הרפואיים בכמות מינימלית של כוח אדם. מוסד רפואי או בית החולים שלא יאייש את מלוא התקנים שנקבעו - לא יקבל את התקציב עבור כלל התקנים הרפואיים המיועדים לו, והתקציב יועבר לחשבון בנק שישמש גורם חיצוני לנהל את התקציב. התקנים ייקבעו על-ידי השר, תוך התייעצות עם מינהל הרפואה במשרד הבריאות.
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס מסרה כי "בפברואר השנה, החליטה ממשלת ישראל להוסיף 1,000 מיטות אשפוז למערכת הבריאות בישראל. מתוכם החליט משרד הבריאות להקצות 240 מיטות טיפול נמרץ ליחידות הטיפול הנמרץ. בנוסף, אימץ מנכ"ל משרד הבריאות את המלצות הדוח, בדבר הגדלת מכסת הכוננים והתורנים במחלקות על-פי מספר הלידות בכל מרכז רפואי.
על-פי התחקיר שערכנו - כוח-אדם וציוד לא הוקצה למיטות אלו - כך שבפועל - לא נתווספה מיטה אחת! למותר לציין שבתי-החולים גם לא הגדילו את מכסת הכוננים והתורנים במחלקות".
זאת ועוד, "על-פי הדיווחים שהגיעו אליי, ישנם בתי-חולים בהם אחות אחת מטפלת ב-10(!) פגים והרופאים נדרשים לטפל גם בפגים וגם בתינוקות רגילים. העומס האנושי בפגיות הוא בלתי נסבל. מדובר בחיי-אדם!", הוסיפה לוי-אבקסיס.
ד"ר שמואל צנגן, מזכיר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה: "מנתוני משרד הבריאות, עולה כי בשנים 1994-2002 גדל מספר הפגים במשקל לידה של עד 1,750 גרם ב-45% ומספר הפגים במשקל של מתחת ל-1,500 גרם גדל ב-47%. ישנה מגמת עלייה שאינה פוגשת עלייה מותאמת של כוח-אדם, ציוד ומיטות אישפוז. במקביל, תקני העבודה לא השתנו: לא נוספו תקנים למיטות, ונוספו רק מעט תקנים לרופאים ולאחיות, שמבחינתנו הינם "לעג לרש". כמות הילודה, שהכפילה את עצמה מאז שנות ה-70, אינה מקבלת מענה ראוי, ואין התאמה בין מספר היילודים הפגים לבין מספר המיטות בבתי החולים".
שיעור זיהומים גבוה נכון להיום, קיים רופא יילודים אחד (ניאונטולוג) על כל 16,000 (!) תינוקות והוא אמור לתת מענה טיפולי לכל היילודים הרגילים, כל הלידות בסיכון, וכן עבור הטיפול המיוחד בפגים. הוא נע בין הפגייה, חדרי הלידה ומחלקת היילודים הרגילה, שם הוא מבצעים את כל הבדיקות הראשוניות, ראייה, שמיעה ובדיקות לקראת שחרור, בסך-הכל כ-80 (!) בדיקות ליום. לגבי האחיות, המצב אף יותר גרוע.
"בישראל, שיעור הזיהומים הנרכשים בפגיות גבוה בכעד 50% אחוזים יותר מאשר בעולם המערבי. במצב שבו אחות מופקדת על שמונה פגים במקום להיות מופקדת על פג אחד, ישנם יותר זיהומים ויותר תמותה. המצוקה הזו נובעת גם מהיעדר זמינות הצוות הרפואי וגם מהצפיפות בפגיות". הסביר צנגן.
הקשר ההדוק בין מספר הרופאים והאחיות לבין שיעור התמותה והתחלואה של פגים הוכח במחקרים רפואיים באירופה ובארה"ב. יש לציין שיש לא מעט פגים, אשר עקב המצב המאושפזים במחלקות היילודים הרגילות, ומקבלים טיפול המתאים לילוד בשל אך אינו מתאים לפג, דבר שעל-פי מחקרים מגדיל את הסיכון לתחלואה ולתמותה של פגים אלה.
מעמותת לה"ב, "למען הפגים בישראל" נמסר כי: "רשלנות הגורמים המוסמכים הינה הגורם למשבר קריסת הפגיות בישראל, אותו אני חווים בימים אלה וכי המדובר במתכון ידוע מראש לתחלואה ולתמותת פגים".
הצעת החוק הוגשה במסגרת "יום הפג הבינלאומי", אשר יצויין בכנסת ישראל ביום שלישי, זו השנה השלישית. במהלכו כונסו דיונים דחופים ב-3 ועדות שונות: הוועדה לביקורת המדינה, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות והוועדה לפנית הציבור. הוועדות יקיימו מרתון דיונים אודות כשלים חמורים ביישום החלטות ממשלה שנתקבלו בנוגע לתקני כ"א ולא יושמו, בכשלים בהעברת כספים ליחידות הטיפול הנמרץ ליילודים וכן בקריסת הפגיות, הנובעת בעיקר ממחסור חמור בכוח אדם, בציוד ובמיטות אשפוז.
