34.5% מכלל תושבי ירושלים מוסלמים

שיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב הגיע ב-2010 ל-56%. שיעור הזכאים בחינוך העברי גבוה מזה בחינוך הערבי - 58% לעומת 48%. שיעורי הזכאות בקרב הבנות גבוהים מאלה שבקרב הבנים, הן בחינוך העברי - 63% לעומת 53%, והן בחינוך הערבי 56% לעומת 38%, בהתאמה. בשנת תש"ע למדו 20,972 סטודנטים מוסלמים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מקרב כלל הסטודנטים המוסלמים, 87.2% למדו לקראת תואר ראשון, 10.7% למדו לקראת תואר שני, 1.3% למדו לקראת תואר שלישי ו-0.9% למדו לקראת תעודה אקדמית. אחוז הסטודנטים המוסלמים מתוך כלל הסטודנטים בארץ עמד על 7.3% (לשם השוואה, חלקם של המוסלמים מתוך כלל תושבי ישראל הוא 17.2%). הסטודנטים המוסלמים היוו 6.8% מכלל הסטודנטים באוניברסיטאות, 5.4% מכלל הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה, 4% מכלל הסטודנטים במכללות אקדמיות ו-23.7% מכלל הסטודנטים במכללות אקדמיות לחינוך. 12.8% מהסטודנטים הלומדים באוניברסיטת חיפה היו מוסלמים, לעומת 1.5% מהסטודנטים הלומדים במכון ויצמן. 15.6% מכלל אוכלוסיית הסטודנטים לתואר ראשון בארץ למדו בתחום החינוך ההכשרה להוראה, בהשוואה ל-42.5% מקרב הסטודנטים המוסלמים שלמדו בתחום זה. שיעור הסטודנטים שלמדו בתחום מקצועות העזר הרפואיים, היה גם הוא גבוה יותר בקרב הסטודנטים המוסלמים לעומת כלל הסטודנטים (9.6% בהשוואה ל-4.4%, בהתאמה). לעומת זאת, 17.1% מכלל אוכלוסיית הסטודנטים לתואר ראשון בארץ למדו בתחום ההנדסה והאדריכלות, בעוד שרק 7.2% מקרב הסטודנטים המוסלמים למדו בתחום זה. שלושת התחומים הנוספים שבהם הממצאים דומים הם: עסקים וניהול, חקלאות ובמיוחד אמנות, אמנויות ואמנות שימושית. הגיל החציוני של הסטודנטים הערבים הלומדים לקראת תואר ראשון היה 22.3 שנים, בהשוואה ל-25.3 שנים בקרב כלל הסטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון. בקרב הסטודנטים המוסלמים הלומדים לקראת תואר שני, הגיל החציוני עמד על 30.2 שנים, והוא כמעט זהה לגיל החציוני של כלל הסטודנטים הלומדים לקראת אותו התואר (30.4 שנים). הגיל החציוני של הסטודנטים הערבים הלומדים לקראת תואר שלישי היה 36.2 שנים, בהשוואה ל-33.4 שנים בקרב כלל הסטודנטים הלומדים לקראת תואר שלישי. מקרב הסטודנטים המוסלמים הלומדים לקראת תואר ראשון, הנשים היוו 68.6% לעומת 55.9% מקרב כלל הסטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון.

בשנת 2009, גיל הנישואין הממוצע של חתנים מוסלמים שנישאו לראשונה (26.2) נמוך ביחס לנישאים בשאר הדתות (יהודים 28.0, נוצרים 29.7 ודרוזים 27.5). באותה שנה, גיל הנישואים הממוצע של כלות מוסלמיות שנישאו לראשונה (21.4) נמוך ביחס לנישאות בשאר הדתות (יהודיות 25.7, נוצריות 25.1 ודרוזיות 22.8). באוכלוסיה המוסלמית כ-243 אלף משקי בית, המהווים כ-11% מכלל משקי הבית בישראל. גודל משק הבית הממוצע הוא 5.0 נפשות. מרבית משקי הבית (95%) הם משקי בית משפחתיים הכוללים לפחות משפחה אחת. כ-39% ממשקי הבית שבראשם עמד מוסלמי מונים 6 נפשות או יותר, בהשוואה לכ-9% בלבד ממשקי הבית שבראשם עמד יהודי. בישראל כ-237 אלף משפחות מוסלמיות. רוב המשפחות המוסלמיות מורכבות מזוג עם ילדים בהן לפחות אחד הוא בגיל עד 17. מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות מוסלמיות עם ילדים עד גיל זה הוא 3.06, גבוה כמעט בנפש אחת לעומת ממוצע הילדים עד גיל 17 במשפחות היהודיות (2.25). אחוז ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי בשנת 2010 בקרב מוסלמים בגילאי 15 ומעלה היה 39.9% (60.3% בקרב גברים ו-19.2% בקרב נשים). יש לציין כי שיעור השתתפות הנשים נמוך משמעותית בהשוואה לאחוז זה בקרב יהודיות, נוצריות ודרוזיות (58.8%, 52.0% ו-21.2% בהתאמה). אחוז הבלתי מועסקים בקרב מוסלמים בגילאי 15 ומעלה היה 9.2%. 65% מהמועסקים המוסלמים עובדים ב-4 ענפי כלכלה עיקריים: כ-21% בענף הבינוי, כ-17% בענף מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון כלי רכב מנועיים, אופנועים, קטנועים, וטובין לשימוש אישי וביתי כ-14% בענף החינוך וכ-13% בענף התעשיה. כ-40% מהנשים המוסלמיות המועסקות עובדות בענף החינוך, כ-11% בענף מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון כלי רכב מנועיים, אופנועים, קטנועים, וטובין לשימוש אישי וביתי וכ-6% בענף התעשיה. ב-179.9 אלף משקי בית של מוסלמים (75% מכלל משקי הבית המוסלמים) היה מועסק אחד לפחות. בכ-11% ממשקי הבית המוסלמים כולם מועסקים, לעומת כ-28% ממשקי הבית הנוצרים ו-15% ממשקי הבית הדרוזים. צפיפות הדיור במשקי בית מוסלמים עמדה על 1.56 נפשות לחדר.

סך ההוצאה החודשית לתצרוכת במשקי בית מוסלמים מסתכמת ב-11,527 שקל לעומת 13,997 שקל במשקי בית יהודים. סך ההוצאה החודשית לתצרוכת במשקי בית מוסלמים מהווה 82% מסך ההוצאה החודשית לתצרוכת במשקי בית יהודים. ההוצאה למזון (כולל ירקות ופירות) במשקי הבית המוסלמים מסתכמת ב-2,751 שקל והיא גבוהה יותר מההוצאה למזון במשקי בית יהודים - 2,144 שקל. ההוצאה לחינוך, תרבות ובידור במשקי הבית היהודים גבוהה פי 2 מההוצאה במשקי הבית המוסלמים (1,878 שקל לעומת 901 שקל בהתאמה). ההוצאה החודשית לפיתות במשקי בית מוסלמים גבוהה פי 11 מאשר במשקי בית יהודים - 117 שקל לעומת 11 שקל בהתאמה. ההוצאה החודשית לבשר ועופות במשקי בית מוסלמים גבוהה פי 2.5 מאשר במשקי בית יהודים - 767 שקל לעומת 301 שקל בהתאמה. ההוצאה החודשית לארוחות מחוץ לבית במשקי בית מוסלמים נמוכה פי 1.7 מאשר במשקי בית יהודים - 194 שקל לעומת 331 שקל בהתאמה. מרבית האוכלוסיה המוסלמית בגיל 20 ומעלה מרוצים מחייהם, 42% 'מרוצים מאוד' (בהשוואה ל-35% מהאוכלוסיה היהודית) ו-45% 'מרוצים'. שיעור המרוצים ממצבם הכלכלי נמוך יותר, 23% מעידים כי הם 'מרוצים מאוד' ממצבם הכלכלי, אך עדיין גבוה מזה של האוכלוסיה היהודית (11% מהאוכלוסיה היהודית 'מרוצים מאוד' ממצבם הכלכלי). מרבית האוכלוסיה המוסלמית מגלה אופטימיות: קרוב לשני שלישים (64%) סבורים כי בשנים הקרובות חייהם יהיו טובים יותר (בהשוואה ל-54% מהיהודים), 20% סבורים כי חייהם לא ישתנו ו-9% סבורים כי חייהם יהיו פחות טובים (7% הנותרים לא ידעו להעריך). למעלה ממחצית האוכלוסיה המוסלמית אופטימית לגבי מצבה הכלכלי: 57% סבורים כי מצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות (לעומת 47% מהאוכלוסיה היהודית), 25% סבורים כי מצבם הכלכלי לא ישתנה ו-10% סבורים כי מצבם הכלכלי יורע. אזור מגורים: 25% מהמוסלמים 'מרוצים מאוד' ו-55% נוספים 'מרוצים' באופן כללי מאזור מגוריהם. בקרב היהודים, 35% 'מרוצים מאוד' ו-50% נוספים 'מרוצים'. שביעות הרצון של המוסלמים מהניקיון באזור המגורים נמוכה יותר מההערכה הכללית לגבי אזור המגורים: 4% מהם מרוצים מאוד' ו-31% 'מרוצים' מהניקיון באזור מגוריהם. לעומת 41% מהיהודים שאינם מרוצים מהניקיון באזור מגוריהם. בשביעות רצון מהפארקים ומהשטחים הירוקים, יורד שיעור המרוצים עוד יותר ומגיע ל-12% בלבד. שביעות רצון גבוהה במיוחד נמצאה בשביעות הרצון מהיחסים עם השכנים: 90% מהאוכלוסיה המוסלמית מעידים כי הם מרוצים מהיחסים עם שכניהם.