עלויות ההלוואות בשוק האשראי האיטלקי הגיעו (יום ד', 9.11.11) לנקודת שבירה, יום לאחר שהבטחתו של ראש הממשלה
סילביו ברלוסקוני להתפטר. ההודעה של ברלוסקוני לא הצליחה להעלות את האופטימיות לגבי היכולת של איטליה לעמוד בהבטחותיה, אותן נתנה לפני זמן רב, לבצע רפורמות כלכליות מקיפות.
תשואת האג"ח האיטלקי ל-10 שנים זינקה מעל לרף 7 האחוזים - רמה שאינה נחשבת לבת קיימא, ומשקפת את חששות המשקיעים כי הם לא יוכלו לקבל את כספם בחזרה על הלוואתם לממשלה.
המצב החדש בשווקים גרר הודעה מצידה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שקראה להתמודדות מיידית.
מרקל אמרה כי מצוקתה של אירופה הפכה לכה "לא נעימה", כהגדרתה, עד כי יש לבצע רפורמות מבניות עמוקות במהירות. היא הזהירה ששאר העולם לא יחכה עוד זמן רב לכך.
היא קראה לשינויים באמנות האיחוד האירופי לאחר שנשיא צרפת ניקולא סרקוזי קרא ליצור מנגנון של מדיניות משולבת באירופה, במסגרתה מדינות גוש האירו יאיצו ויעמיקו את השילוב ביניהן, בעוד הקבוצה המתרחבת של מדינות מחוץ לגוש המטבע תישארנה מחוברות באופן רופף יותר - איתות מצידו כי ייתכן שכמה מדינות חברות תיאלצנה לפרוש מגוש האירו כדי שהמבנה כולו לא יקרוס.
יש לציין, כי פורטוגל ואירלנד נאלצו לבקש חילוץ, כל אחת בנפרד, מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית, כאשר עלויות האשראי שלהם הגיעו לרמות דומות לאלה של איטליה. הבנק המרכזי של אירופה, המעוז היעיל היחיד נגד התקפות מכירות המוניות בשוק, לא בזבז זמן והתערב כדי לקנות אג"ח איטלקיות בכמויות גדולות.
המצב החדש שם את איטליה במרכז משבר החוב בגוש האירו במקומה של יוון, ולמעשה היא נמצאת על הסף המחייב חילוץ אותו אירופה אינה יכולה להרשות לעצמה לתת. שלא כמו יוון, פשיטת רגל של איטליה תאיים על פרויקט גוש האירו כולו.
