עיריית ירושלים הפרה את הוראותיו של בית המשפט העליון בנוגע למתן סיוע ל"בית הפתוח" של הקהילה ההומו-לסבית בעיר. כך קובע (27.10.11) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ד"ר
יגאל מרזל.
בג"ץ קבע, בעקבות עתירת העמותה, כי על העירייה ליצור תבחינים למתן תמיכות שיאפשרו לה לתמוך גם בו. העירייה יצרה תבחינים כאלו, אך בפועל מנעה מן הבית הפתוח תמיכה בהיקף כולל של 200,000 שקל - לתשלום שכר דירה, להשתתפות בארנונה ולמימון שיפוצים. העירייה הסבירה זאת בכך שהבית הפתוח אינו "מינהל עירוני" ולכן אינו עומד בקריטריונים למתן תמיכה זו.
חריגה מפסיקת בג"ץ מרזל קבע, כי הבית הפתוח אינו יכול להימדד בקריטריונים של "מינהל עירוני" רגיל, שכן בג"ץ קבע במפורש שקיים הבדל בין מינהל עירוני הנותן מענה לתושבי אותו איזור, לבין הבית הפתוח המשרת את הקהילה ההומו-לסבית בכל העיר. מרזל קובע:
"יישום הדברים הברורים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט העליון בכל הקשור למאפייני פעולתה של העותרת והיותה מרכז קהילתי לקהילה מפוזרת, צריך היה להביא לתוצאה לפיה לא תישלל כליל מן העותרת התמיכה בשלושת הפריטים מושא עתירה זו. אולם לא כך נהגה המשיבה. משמעות החלטתה לשלול כליל מן העותרת את התמיכה בפריטים מושא עתירה זו מן הטעמים שהובאו, אינה אלא מתן משקל מוחלט לשיקול הגאוגרפי ולשוני בין העותרת לבין מינהלים קהילתיים אחרים, וזאת תוך אי-מתן משקל כלשהו לשיקול שהודגש בפסק דינו של בית המשפט העליון בכל הקשור במאפייניה של העותרת כ'מרכז קהילתי' וצרכיה הייחודיים של הקהילה אותה העותרת משרתת על כל המשתמע מכך לעניין התמיכות השויוניות-מהותית שיש להעניק לה".
העירייה חוייבה להעניק לבית הפתוח את התמיכות שנמנעו ממנו ולשלם לו הוצאות בסך 15,000 שקל. מרזל דחה את בקשת העמותה לקבוע באופן כללי שהיא זכאית לכל תמיכה שניתנת לכל מינהל קהילתי אחר, בשל חוסר פירוט.
