במצגת שסקרה את מצב התחרותיות במשק הישראלי, התמקד בין השאר
דרור שטרום, נשיא המכון הישראלי לתכנון כלכלי ולשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, בטעויות הבולטות לדבריו שהופיעו בעמדתה של קבוצת אי.די.בי, שהסתמכה על מחקר של חברת מודלים כלכליים וחברת הייעוץ מקינזי, שקבעו כי אין ריכוזיות עודפת במשק הישראלי.
המצגת הוצגה בפני הוועדה להגברת התחרותיות במשק, לאור בקשתה לקבל את עמדות הציבור לקראת השימועים שתקיים בסוף חודש נובמבר, בנוגע לטיוטת המלצותיה.
כך למשל, בנייר העמדה צוין כי עשר הקבוצות העסקיות המובילות במשק הישראלי מהוות יחדיו בסך-הכל כ-8% מהתוצר העסקי. לדברי שטרום, משקל קבוצות העסקים הגדולות עוות והוא לא זניח כלל. הוא טוען כי במחקר חישוב המכנה והמונה נעשה לפי ערכים שונים (למכנה הוסף הסחר בחו"ל ומהמונה הוא הורד). כמו-כן, הוכנסו חברות גדולות "אחרות" שעיקר פעילותן בחו"ל, כגון אמדוקס, טבע, נטפים ואחרות, שישראל היא "פסיק" בפעילותן. עוד הוא מציין כי בממשק עם הצרכן לא נלקח בחישוב המזון (14.4%) למרות ששופרסל וריבוע כחול דומיננטיות בו. עוד הוא טוען כי "נוכה" תחום הדלק - בטענה שהוא מפוקח "אז אין משמעות לתחרות". לבסוף, בחישוב החלק בתוצר ובתעסוקה - לא הורד המגזר הציבורי והשלטון המקומי ולא הורדו חברות ממשלתיות כגון
רכבת ישראל ודואר ישראל.
לגבי טענת אי.די.בי כי "ישראל מתאפיינת בריכוזיות בינונית: פחות משוודיה, יותר מאירלנד וכמו בלגיה", מציין שטרום כי מדינות אירופה הן גוש סחר - כלכלה אחת. "אין משמעות ל'ריכוזיות בלגית' - החברות מגרמניה, צרפת, בריטניה ואיטליה נכנסות ומתחרות גם בבלגיה ובמקומות רבים אחרים באירופה", מציין שטרום. הוא ציין בבדיחות הדעת כי "המקבילה שלנו היא תחרות מצד חברות סוריות, אירניות ועירקיות...".
אי.די.בי, בעלת השליטה המונופוליסטית בתחום המלט באמצעות חברת נשר, טענה כי "בארה"ב יש רק עשרה יצרני מלט והם גדולים בהרבה - אז אצלנו צריך אחד". לדברי שטרום, מדובר בטיעון כוזב: "ההבדל בין עשרה יצרנים לאחד אינו בכמות המתחרים אלא בקיום התחרות: באחד אין תחרות ויש מונופול על כל הרעות החולות שלו, ואילו בעשרה - כמו בארה"ב - יש תחרות". שטרום הוסיף: "האם מישהו יכול לומר שמונופול מלט הוא חיוני כשבכל פעם שזרזיף יבוא מלט מגיע מחו"ל (מירדן או ממזרח אירופה) נשר מורידה מחירים ב 40%?".
שטרום התייחס גם באופן כללי יותר לאינדיקציות המלמדות על הבעייתיות בפעילות הקבוצות העסקיות. כך למשל, ביקש שטרום להשוות את שיעור הרווח והתשואה על ההון בין האגפים המונופוליסטיים במשק הישראלי לאגפים שבתחרות. הוא ציין כי מדובר ב"תוצאה ברורה" לטובת המונופולים. עוד הוא ציין כי הקבוצות החזקות במשק כמעט שלא עוסקות בפעילות יצוא, מפני שהן לא תחרותיות בעולם. "חכמים על השכונה", לדבריו.
"יש מוביליות של הכוח אבל אין ביזור של המבנה הריכוזי" השורה התחתונה במצגת של שטרום קובעת כי אחרי "ביקוע" חלק מהמונופולים ההיסטוריים בישראל, נשארה המדינה "תקועה" עם שורת אוליגופולים וחברות דומיננטיות, כך שהתחרות המיוחלת עוד רחוקה.
שטרום קובע כי יש להיזהר מדימויים אישיים. הבעיה לדבריו היא במבנה המשק ולא באישיות זו או אחרת. "'שליטה' נדבקת למיתוסים של כוח כמו דנקנר, עופר וכו'. האם מוקדי הכוח סטטיים? איפה היו תשובה, וייסמן ובורוביץ' לפני 15 שנה? מי זוכר את הטייקונים מן העבר?", שאל.
הבעיה לדברי שטרום היא לא משפחות ותיקות השולטות במשק אלא המבנה הריכוזי ההולך ומתגבר של המשק: "יש מוביליות של הכוח אבל אין ביזור של המבנה הריכוזי. בעיה זו מועצמת על-ידי הריכוזיות באשראי בשוק ההון".