באזור ירושלים יוקצה שטח ענק לצורך הקמת "היכל התנ"ך". החלטה בנושא צפויה להתקבל בישיבת הממשלה הקרובה (יום א', 13.11.11). על-פי חזונו של דוד בן-גוריון, מקומו של היכל כזה הוא בירושלים, ולכן יוקם ההיכל בעיר עצמה או בסביבותיה. כיום עומדים על הפרק המקומים הבאים: נאות קדומים, שדרת המוזיאונים בירושלים וחבל עדולם. ההיכל שיוקם מכוון לשלושה קהלי יעד:

• כלפי פנים - יכלול מערכי חוויה ולימוד לתלמידים, לחיילים לארגונים חברתיים ולתיירות פנים;

• כלפי חוץ - מוקד למיליוני תיירים המתעניינים בקשר שבין עם ישראל לתנ"ך;

• כלפי הקהילה האקדמית ונושאי התרבות, האמנות והדתות - לאפשר לחורשים בתחומי התנ"ך מקרב אנשי הרוח, ההיסטוריונים והיוצרים להתעמק בנושא.

בהיכל יהיו אולמות וגנים רחבי ממדים. יוצגו בו כתבי יד ועותקים של התנ"ך בשפות שונות. האולמות יכוסו בציורים, בצילומים וברפליקות המתאים עלילות מתקופת התנ"ך. לכל מבקר יתאפשר לרשום פסוק כבחירתו, ואף יוכל באמצעות מערכת ממוחשבת לאתר את בני משפחתו שכתבו פסוקים. טכנולוגיות באגף הספרייה יאפשרו עיון בתנ"ך בהקשר הייחודי של התרבות ממנה בא המבקר. אולמות הכנסים יארחו קונגרסים תקופתיים בנושאי התנ"ך ויארחו מלומדים בתחום. לא תעשה לך פסל? לא בהיכל התנ"ך. בגן יוצגו פסלים של דמויות מהתנ"ך של אמנים מארצות העולם. כמו-כן, יהיו באולם המבקרים ומחוצה לו שירותים, הפעלות, תצוגות, אירועי חצר, חנויות מסעדות וכיו"ב. המוצגים ומסלולי הטיול ינסו להמחיש למבקרים את הווי החיים בתקופת התנ"ך לרבות הביגוד, המזון, המלחמות וחיי היומיום. את ההצעה יגישו לממשלה שרי המשפטים, הבינוי והשיכון, ההסברה והתפוצות, התיירות והתקשורת, אך לא השר לשירותי דת. היועץ המשפטי של משרד התיירות עמד על סתירה הקיימת בנוסח הצעת ההחלטה לממשלה, ולפיה ועדת שרים שאמורה לדון בנושא ולהגיש מסקנותיה בתוך 60 יום, אינה יכולה לדון במימון התקציבי לפרויקט כאשר מנגד נאמר בכתב המינוי שלה שהיא אינה יכולה לעסוק בנושא.