"העלאת גיל הפרישה לנשים - צעד מתבקש"

"העלייה בתוחלת החיים מחייבת העלאת גיל הפרישה לנשים הן כדי להבטיח יציבות אקטוארית של הביטוח הלאומי וקרנות הפנסיה הוותיקות, והן כדי להבטיח לנשים הכנסה הולמת עם פרישתן" - כך אמרה (יום ה', 17.11.11) ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל, בכינוס החסכון הפנסיוני של עיתון "כלכליסט". "מספר השנים שבהן אנשים נהנים מהכנסה מפנסיה ומקצבת זקנה התארך משמעותית, מבלי שמספר שנות העבודה גדל במקביל", הסבירה פלוג. "ברמת הפרט, המשמעות היא שהחיסכון הפנסיוני לא גדל והוא אמור להספיק לתקופת חיים ארוכה יותר. ברמה המקרו-כלכלית המשמעות היא שיחס התלות גדל, כלומר משקל האוכלוסיה המבוגרת שאינה עובדת גדל ביחס לאוכלוסיה העובדת, ומצב זה מקשה כמובן על מימון קצבאות הזקנה ותשלומי הפנסיה בקרנות. אי העלאת גיל הפרישה יחייב אם כך הקטנה של הקצבאות והפנסיות לכלל הפנסיונרים".

הממוצע האירופי לפרישת נשים - גיל 65

לדברי פלוג, גיל הפרישה של נשים בישראל, העומד היום על גיל 62, נמוך משמעותית מהגיל במרבית מדינות ה-OECD בהן גיל הפרישה השכיח לנשים עומד על 65. היא מציינת כי מדינות רבות בהן הגיל נמוך יותר, כבר קיבלו החלטות על העלאה הדרגתית של גיל הפרישה לנשים, כך שב-75 אחוז מהמדינות גיל הפרישה לנשים יעמוד בעתיד על 65 לפחות. בנוסף, היא אומרת, בשני שלישים ממדינות ה-OECD גיל הפרישה לנשים שווה לזה של גברים, ובמרבית המדינות שבהן הגיל עדיין שונה, כבר התקבלו החלטות (ונחקקו חוקים) אשר מעלים בהדרגה את גיל הפרישה לנשים כך שישווה לזה של גברים. בסוף התהליך, מתוך 31 מדינות ה-OECD, יוותרו רק שלוש מדינות, בנוסף לישראל, בהן טרם התקבלו החלטות על השוואת גיל הפרישה - פולין, שוודיה וטורקיה.

"יחס התחלופה יכול לגדול עד ל-95%"

"חשוב לבדוק כיצד תושפע ההכנסה של נשים לאחר גיל הפרישה, לעומת הכנסתן ערב הפרישה משינויים בגיל הפרישה", אמרה פלוג. "לצורך כך, ערכנו בבנק ישראל סימולציה, עבור נשים ברמות השכלה ושכר שונות, ביחס להשפעה של גיל הפרישה על היחס בין הכנסתן לאחר הפרישה והכנסתן ערב הפרישה (יחס התחלופה). זאת, בהנחה שהן עובדות ברצף עד גיל הפרישה, שהן חוסכות על-פי הנהוג בקרנות החדשות ושההפרשה לפנסיה היא בשיעור של 12.5% מהשכר הפנסיוני". מהבדיקה שנערכה בבנק ישראל עולה כי העלאת גיל הפרישה ל-64 תעלה את יחס התחלופה מכ-76 אחוזים לכ-83 אחוזים, והעלאה לגיל 67 תעלה אותו לכ-95 אחוזים. "בהסתכלות אחרת", אמרה פלוג, "אם גיל הפרישה יעלה ל-64, ההכנסה של נשים לאחר פרישתן תעלה בשיעורים שבין 8 ל-10 אחוזים; ואם הוא יעלה ל-67, הכנסתן תעלה בשיעורים שבין 21 ל-28 אחוזים, תלוי ברמת השכלתן ושכרן".

"לסייע לנשים באמצעות כלי מדיניות"

פלוג אומרת כי העלאה של גיל הפרישה לנשים תקשה, מטבע הדברים, על חלק מהנשים ובמיוחד על אלה המועסקות במקצועות שוחקים. ועל כן חשוב ללוות את ההעלאה בהפעלת כלי מדיניות שיסייעו להתמודד עם הקשיים: הקלה משמעותית בקריטריונים לזכאות לדמי האבטלה, הארכת תקופת הזכאות לעובדות מבוגרות, תמרוץ המעסיקים להעסיק עובדות ועובדים מבוגרים, ומיקוד הכשרות להשתלבותן מחדש בתעסוקה של נשים במקצועות שוחקים.