"היינו צריכים כנס כזה מזמן אבל זה מקצוע נרקסיסטי"

היום (א') מתקיים בת"א כנס חירום ייחודי של העיתונאים בישראל, שמטרתו להילחם נגד "המתקפה על התקשורת", כפי שהוגדר בשבוע שעבר על-ידי רזי ברקאי בראיון ל"גלובס". אתר "גלובס" מעביר את הכנס בשידור חי מהסינמטק בת"א. ראשית דיבר מוטי קירשנבאום מנחה האירוע, שאמר כי "התקשורת אומנם לא נקייה מטעויות, וחשבון הנפש חייב להתנהל בכל עת, אבל הפלורליזם בתקשורת הכרחי - חופש שדרוש לעיצוב דמותה של החברה שלנו". "אנחנו מאוד שמחים שההיענות היא כזו גדולה. אני רואה כאן לא מעט מהעיתונאים הוותיקים שהשפיעו על חופש העיתונות במשך שנים במדינת ישראל. אני רוצה לברך על בואו של אורי אבנרי שאחראי במידה רבה לתקשורת החופשית בישראל. לא זו בלבד שאין הגדרה מוסכמת לדמוקרטיה, הניסיון לייצר הגדרה כזו נתקל בכל מיני בעיות. מצדדיו של כל סוג משטר טוענים שהוא דמוקרטיה. "בחרתי לפתוח את כנס התקשורת הזה בדבריו של ג'ורג אורוול. ב-1948 בשנת לידתה של מדינת ישראל הוא כתב את 1984. אורוול כותב על משטר שפועל למנוע מאזרחי המדינה לעלות רעיונות הסותרים את עקרונות המשטר. 1984 חלפה וחייבים להודות שחלק ניכר מהחזון שלו דווקא לא התגשם. בחברה הישראלית בישראל פועלת תקשורת חופשית מרגיזה ורבת השפעה. לא שהיא חפה משגיאות וגם לא כזו הששה לסגת מאחריות לטעויות שלה. אבל הפלורליזם בתקשורת הוא הגורם החשוב ביותר שממנו היא נהנית. הכנס נועד להזכיר עד כמה החופש הזה נחוץ של החברה שלנו", אמר קירשנבאום. רזי ברקאי אמר, כי "הכנס הזה היה צריך להתנהל מזמן כשאיימו לסגור את הטלוויזיה החינוכית. עמדנו מהצד כי אמרנו שזו רק הטלוויזיה החינוכית. היינו צריכים לקיים את הכנס הזה כאשר החלו פיטורים ברשות השידור אבל לא עשינו את זה כי אמרנו אלה מרשות השידור פרזיטים... היינו צריכים להתכנס כאשר ערוץ 10 נאלץ לשדר התנצלות שהאורך והתוכן שלה הוכתבו על-ידי בעלי ממון אבל גם אז ישבנו בצד. וחוק לשון הרע, ולא מניתי עוד עשרות מקרים שנשארו מאחורה של צנזורה עצמית. "למה לא היינו שם? כי אנחנו קצת חארות. כי זה מקצוע נרקסיסטי ולא היה אכפת לנו. גם את הכנס הזה ניסו להשתיק עיתונאים מבפנים. גם שכר העתק שמשולם לטאלנטים לבין מי שעובד איתנו ומרוויח הרבה פחות בהפקה, בתחקיר, בעריכה. מלה אחרונה למי שמנסים לייבש אותנו. אתם ממוקדי מטרה ומאוחדים. זה הצליח לכם עד עכשיו אבל שכרון הכוח סנוור אתכם", אמר ברקאי.

"הם מ-פ-ח-ד-י-ם"

אילנה דיין: "כל מי שפה חווה פחד. עכשיו אנחנו פוחדים יותר. ניסיתי לברר עם עצמי למה הכינוס הזה חשוב. אותי מפחיד החיבור בין המתקפה על התקשורת לבין המתקפה על מערכת המשפט. מישהו פוחד מתקשורת נושכת ומישהו פוחד מבית משפט עליון שמבקר. שנינו לא נבחר בקלפי, אין לנו סמכות לייצג, לא נבחרנו בקלפי... אבל אנחנו מאבטחים את הדמוקרטיה". לדבריה, "אני חושבת שמי שמציע קנסות דרקוניים בחוק לשון הרע לא רוצה עיתונות חופשית. החוק לא מגן על האדם הקטן אלא על האדם הגדול, על איש הציבור, המפכ"ל והגנרל. המנדט שלנו הוא גם לספר מה קורה באימפריות של בעלי ההון. רובי ריבלין צדק - את השנאה הזאת רכשנו ביוקר. טעינו לעתים, השטחנו, עיגלנו פינות. אבל אם יש קול ברור שצריך לצאת מהכנס הזה, זה הקריאה לתיקון עצמי. החלוקה המחנאית צריכה להדליק נורה אדומה. מישהו מרגיש ממודר ובצדק. אנחנו בחרנו להיות עיתונאים כדי לספר לציבור את מה שחשוב לדעת. מי שמנסה להשתיק אותנו פוגע בעם ובעצמו. היוזמות האחרונות באות מתוך פחד ונועדו לזרוע פחד. 'הם מ-פ-ח-ד-י-ם', הם בטח אומרים שם במסדרונות השלטון". חגי סגל: "אני מתייחס לכל דברי התוכחה שנאמרו פה על תביעות לשון הרע. מי שייפגע מהחוק החדש יהיו כל כלי התקשורת מימין משמאל ובעיקר מימין. אני שותף לתחושה שמאחורי חילופי הגברי ברשות השידור לא מיטיבים עם העם אלא עם השלטון. הממשלה רוצה רשות שידור שלא תזיק לו, רשות פודלית. הרצון של הימין לבוא חשבון עם התקשורת הוא מוצדק בעיני, אבל זה מתפרץ באופן שיכול להרוס אותה. חשוב לי להגיד כי תקשורת חופשית היא גם תקשורת שאינה מוטה". אלוף בן: "אנחנו לא בתחרות מול חברי הכנסת והפוליטיקאים על פטריוטיות. יש אווירה ציבורית בעייתית שאני מזהה אותה מאז מלחמת לבנון השנייה. קשה לנו כלכלית. המודל הכלכלי של התקשורת הוא מודל בעייתי. העולם השתנה אבל הפתרון הוא לא שנהיה פוליטיקאים בעצמנו, אלא עלינו להיות יותר מקצועניים ולעשות יותר תחקירים. דווקא בגלל שאנחנו יודעים מי מולנו אנחנו חייבים להיות יותר טובים ולא לעשות פאלטות".

מגבלות מחמירות על חופש הביטוי

עיתונאי ישראל חשים תחת מתקפה רבתי על-רקע המגבלות המחמירות על חופש הביטוי שעולות לאחרונה בחקיקה. מדובר בניסיונות להעלות את העונשין על לשון הרע ל-300 אלף שקל ללא הוכחת נזק, שנתפסות כדרכם של המחוקקים להצר את פעילות העיתונאים ולמנוע מראש פרסומים של כתבות תחקיר קטנות כגדולות מפחד כי התביעות ימוטטו את חברות החדשות והעיתונים, מדובר באיום הסגירה על ערוץ 10 - כביכול על-רקע פוליטי, על סדרה של מינויים פוליטיים ברשות השידור, פיטורים של עיתונאים ברשות השידור, ניסיונות סגירה והשפעה על הטלוויזיה החינוכית והעברת מפקד גלי צה"ל במפתיע מתפקידו - כל אלו הובילו את העיתונאים הבכירים לכנס את כנס החירום תחת הכותרת "נמאס לנו להיות פראיירים". כמו-כן, הפיטורים וההדחות ברשות השידור של קרן נויבך ומירית הושמנד עורכת תוכניתה הביקורתית "סדר יום" וכמובן פרשת דחיית החובות של ערוץ 10, דבר שיכול להביא לסגירתו בתוך חודשים ספורים - גם כאן הטענה הייתה שהדבר קשור ישירות לעיתונאים הביקורתיים שעובדים בערוץ כגון רביב דרוקר, ברוך קרא ונדב פרי. בכנס משתתפים מהבכירים בעיתונאי ישראל: רזי ברקאי, אילנה דיין, חגי סגל, איילה חסון, עורך הארץ אלוף בן ועורך מעריב ניר חפץ, רביב דרוקר, מוטי קירשנבאום, אלוף בן, חגי סגל, מרדכי גילת, אריה גולן, אורי אבנרי, דן מרגלית, מוטי אמיר, טלי ליפקין שחק, נחום ברנע, יאיר לפיד, אבי וייס, איילה חסון, יואב לימור, מיקי חיימוביץ, ארי שביט, עמית סגל, ברוך קרא, נדב פרי, שי גולדן, רוני קובן, קרן נויבך, יהודה נוריאל, ירון טן ברינק, יואב ריבק ועומר ברק (ראשי מערכת החדשות של מעריב), מתן חודורוב, חיליק שריר, רותם אברוצקי, אבי שילון (עורך מדור הדעות של ישראל היום), רינו צרור, אבי שרף (עורך הארץ אונליין), יון פדר, גידי וייץ, ניר חפץ, יואב קרקוסקי, רן בנימיני, טלי בן עובדיה, אודי עציון, דוד רגב, שמואל רוזנר. יו"ר מועצת העיתונות אריק בכר, דורון צברי, סגן עורך חדשות שישי בערוץ 10, ניר בכר. משה נסטלבאום, רוני דניאל, רוני קובן ועוד. על-פי גורמים הקשורים בארגון האירוע, לא מן הנמנע כי כינוס זה הוא רק הצעד הראשון במאבק העיתונאים, וכי בהמשך יינקטו צעדים מרחיקי לכת יותר, ובכללם פרסומים משותפים, כינוסים נוספים, הפגנות ואולי אף השבתות.