בדיון של מליאת
רשות השידור השבוע בדוחות הכספיים לשנת 2010, עולה כי נרשמה לרשות הערת "עסק חי" וכי היא נמצאת בגירעונות מצטברים כבדים. כך כותב (יום ב', 21.11.11) יו"ר הרשות מוטי גילת, במכתב לשר האוצר
יובל שטייניץ, בו הוא דורש ממנו להודיע בכתב על עמדתו של האוצר ביחס לרפורמה ברשות, על-מנת שזו תוכל לגבש לאלתר את תקציב 2012.
יש לציין, כי בניסיון לפתור את תחלואיה של הרשות נרקמה בזמנו תוכנית רפורמה, שאחד מסעיפיה העיקריים כלל ביטול של כל ההסכמים והנהלים הקיימים ברשות השידור, לרבות הסכמי השכר, כמו גם פרישת 700 מתוך 1,900 העובדים. עוד נקבע במסגרת הרפורמה, כי פעילות רשות השידור תרוכז בשלושה מתחמים גיאוגרפיים - ירושלים, גוש דן וחיפה. מטרת הרפורמה הייתה להביא להקצאת סכומים משמעותיים לתוכן, כחלק מתהליך הדרגתי שבסיומו תשקיע רשות השידור מדי שנה כ-200 מיליון שקל לרכש הפקות חיצוניות, כך שגם תוכל לעמוד בדרישות החוק המחייב את הרשות להקצות 36% מהכנסות הטלוויזיה להפקות חיצוניות.
המתווה המקורי למימון הרפורמה קבע כי 90 מיליון שקל יינתנו לרשות כמענק, 240 מיליון שקל יינתנו כהלוואה ויתרת הסכום (כ-400 מיליון שקל) הייתה אמורה לבוא מהעלאת האגרה.
יש לציין, כי לאחרונה הנחה ראש הממשלה
בנימין נתניהו, הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, לפעול למימון הרפורמה באמצעות מכירת נכסי הרשות. מוסדות הרשות פעלו לבחון את ההנחיה והעבירו למשרד האוצר את הערכות השומה העדכניות לגבי הנכסים, אך לדברי יו"ר הרשות, גם אם ימומש התהליך, הוא ייקח זמן ולרשות השידור אין אפשרות להמתין עוד.
במכתבו לשטייניץ כותב גילת כי במצב הנוכחי הרשות אינה יכולה לעמוד בדרישת החוק להקצות מעט יותר משליש הכנסות הטלוויזיה להפקות חיצוניות. "הרפורמה לא הבשילה ובינתיים הפכו הרשות ועובדיה ל'בני ערובה': מצד אחד, אין מקור מימון לרפורמה ומצד שני, האוצר אינו מאשר לשלם לעובדים תוספות, גם כאלה שהיו מנת חלקם של כל עובדי המגזר הציבורי או לקדמם", כותב גילת. זאת, על-אף שלדבריו הרשות מילאה את חלקה בהתקדמות לקראת הרפורמה, על-ידי כך שכל 1,900 עובדי רשות השידור חתומים היום באמצעות הוועדים שלהם על הסכמי הרפורמה וקיבלו את עקרונותיה, "גם הכואבים ביותר".
מתווה של פרישה מרצון "הרשות ממתינה מזה כשנה ליישום הרפורמה ואם אין לאוצר אפשרות לממן, כפי שהבטיח, את מלוא הרפורמה, אפשר לחשוב גם על מתווה שונה. למשל, מתן אפשרות לפרישה מרצון של כל עובד שירצה בכך תמורת תנאים הולמים והשקעה ראשונית בתוכן ובתשתית הטכנולוגית. כך נוכל לצאת לדרך באופן מיידי עם תוכנית ריאלית, מעשית ובת השגה. אני חושש שבברירה של 'הכל או לא כלום' נישאר בלא כלום", מציין גילת.
"רשות השידור אינה יכולה להמשיך ולפעול בתנאי אי-ודאות כה גדולים ומגבילים. כל יום שבו לא מתקבלת החלטה באשר לאמצעים להשגת נוסחה מוסכמת למימון הרפורמה - כך ירחק היום שבו תוכל להבריא", מסכם גילת.