חפירות ארכיאולוגיות שמנהלת בימים אלה רשות העתיקות במסגרת עבודות שדרוג התחנה המרכזית בעיר באר שבע - במימון מפעלי תחנות בע"מ - פותחות צוהר מרתק לבאר שבע של התקופה הביזנטית (מאות 6-5 לספה"נ). בחפירה, המתבצעת בעזרת עשרות עובדים מבאר שבע, מקריית גת ומרהט, בניהולם של ד"ר דניאל וורגה וגב' ולדה כרמל מרשות העתיקות, נחשפים מבני מגורים הבנויים אבני קירטון וחלוקי נחל המשתרעים על פני שטח שגודלו 1,500 מ"ר. למבנים אלו נוספו גם חצרות, ומחסנים חפורים בקרקע הלס. לדברי ד"ר וורגה, "נראה שכמיהתם של אנשים ל'גינה קטנה ליד הבית' הכתיבה גם לפני 1500 שנה את התכנון העירוני. לתושבי באר שבע הביזנטית הייתה חצר מרווחת בכניסה לבית, חלקם גרו בחצרות פתוחות וחלק מהחצרות קורו בחומרים מתכלים, כקורות עץ וענפים. נראה שהחצר שימשה לגידול בעלי-חיים, ובה גם נעשה הבישול בתנור. חלק ממבני המגורים שהתגלו היו תת-קרקעיים ונחצבו בסלע; החיים מתחת לאדמה אפשרו הגנה בפני החום היוקד ומפני הקור המדברי". וורגה מוסיף ש"תחום הבישול היה גם הוא מפותח ומגוון אז. כלי החרס שגילינו אינם מביישים את המטבח הבאר שבעי: בין השאר מצאנו סירי בישול, קדרות, קערות, קנקני אגירה ופכיות - חלקם מיצור מקומי, וחלקם יובאו ממצרים, אפריקה ומרחבי אגם הים התיכון". בחפירה התגלה גם מגוון של מטבעות ברונזה מהתקופה הביזנטית, איתם סחרו, קנו, ומכרו בבאר שבע וברחבי הארץ. "ממצאים אלו מעידים על תרבות עירונית מורכבת ועשירה במקום", אמר וורגה.

באר-שבע - מוקד משיכה של תרבויות קדומות

מאז ומעולם הייתה באר שבע מוקד למשיכה של תרבויות קדומות. עדויות לכך מוצאים בשרידים ארכיאולוגיים שנחשפו - ונחשפים, בכל רחבי באר שבע המודרנית בחפירות ארכיאולוגיות, מרביתן של רשות העתיקות. באר שבע מוכרת כיישוב כבר בתקופה הכלקוליתית, בשלהי האלף החמישי לפנה"ס - בתקופה זו, שכנה בה אוכלוסיה מפותחת ועשירה, חלקה במגורים תת-קרקעיים. שרידים מתקופה זו נחשפו במספר חפירות שבוצעו לאורך נחל באר שבע, בשכונת נווה נוי ובעיר העתיקה. העיר פרחה גם בסוף תקופת ממלכת יהודה (מאות 8-6 לפנה"ס): שרידים רבים מתקופה זו התגלו ברחבי העיר, בעיקר באזור השוק העירוני. פריחה מחודשת של העיר התרחשה בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית (מאות 6-3 לספה"נ). מתקופה זו נחשפו מחנה צבא רומי, בית מרחץ, כנסיות, מבני מגורים ומתקנים תעשייתיים רבים.