בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים קובע (יום ה', 24.11.11), כי שלילת קצבאות ביטוח לאומי משאריהם של מחבלים היא חוקתית ומידתית. השופט דניאל גולדברג דחה את עתירת אלמנתו וילדיו של חוסאם דווייאת, שביצע בשנת 2008 פיגוע דחפור בירושלים, נגד שלילת הקצבאות.
תיקונים לחוק הביטוח הלאומי, שנחקקו בשנים 2002 ו-2010, קבעו, כי משפחותיהם של מחבלים שהם אזרחי ישראל, אשר נהרגו תוך כדי ביצוע פיגועים, לא יקבלו חלק מהקצבאות. מדובר במענק לבת-זוגו של המחבל שילדה בשנה שקדמה לפיגוע, מענק פטירה, קיצבת שארים ותשלום תמורת הקבורה. בני משפחתו של דווייאת טענו, כי מדובר בפגיעה בלתי חוקתית בזכות הקניין שלהם וכי הם מוענשים על מעשהו של אבי המשפחה. עוד נטען לאפליה אל מול מי שנהרג בעת ביצוע פשע רגיל, וכן שמדובר בצעד הרתעתי שיעילותו מוטלת בספק.
גולדברג אומר, כי בג"ץ פסק בשעתו שהזכות לקיצבת זיקנה אינה זכות קניין חוקתית, וממילא - קשה לקבוע שיש זכות כזו מעבר לזכויות רכושיות המוכרות במשפט הפרטי. הזכות לקצבאות נובעת מהמשפט הציבורי, אך היא אינה קיימת בטרם התגבשו התנאים לקבלתה, ולכן קשה לומר שהיא זכות חוקתית. עוד נקבע, שגם אם מדובר בזכות חוקתית - הרי שהפגיעה בה עומדת בעיקרון המידתיות.
גולדברג מדגיש, כי התכלית העומדת בבסיס שלילת הקצבאות ממשפחותיהם של מחבלים, אינה הרתעה, אלא "תכלית הצהרתית-סמלית של הגבלת הסולידריות החברתית, המתבטאת בתשלום גמלאות של המוסד לביטוח לאומי, במקרים בהם הזכאות לגימלה נובעת מביצוע פשע". זכותו של המחוקק, הוא קובע, לקבוע שפשע המבוצע מתוך מניע לאומני, מבטא איום בדרגת חומרה מיוחדת כלפי החברה. עוד צויין, כי מאחר שלא נשללו ממשפחתו של דווייאת קצבאות קיום, הרי שאין לומר שילדיו נושאים בחטאו של אביהם.
