הסיכון של חולי סוכרת ללקות בדיכאון גבוה פי שניים ויותר מאנשים שאינם חולי סוכרת, מציינת ד"ר שרון זיו ביימן, פסיכולוגית קלינית מהמרכז ללימודים אקדמיים.
לדבריה, על-פי מחקרים שנעשו בעולם עולה ההשערה שדיכאון מתפתח גם מהשפעה מטבולית של הסוכרת על המוח דבר שמשפיע על הדיכאון. לדברי ד"ר זיו-ביימן, חלק גדול מחולי הסוכרת אינם מאובחנים כסובלים מדיכאון ולכן אינם מטופלים. חלק מהתסמינים שמופיעים בדיכאון דומים לתסמינים של מחלת הסוכרת ולכן ישנה בעיה באבחון וחשוב להתייעץ עם פסיכולוג לאור בדיקות מצב הסוכר בדם.
פרופ' עמוס רולידר מהמרכז ללימודים אקדמיים מציין, כי הדיכאון אצל מתבגרים "נמצא בגידול מדאיג בשנים האחרונות בשל הצקות והטרדות המובילות לעיתים לתהליך של דיכאון. מדובר בהטרדות שיוצרות פחד, העדר הערכה עצמית, חוסר ביטחון ולבסוף דיכאון". כאר מופיע הדיכאון, לדברי פרופ' רולידר, "בני הנוער נקלעים לחוסר אונים, פחד ואף במקרים מסוימים לאפשרות של ניסיונות התאבדות".
רולידר ממליץ להורים ולמשפחה "לדאוג למעקב אחרי בני נוער ולשים לב לכל דיבור חריג או מהלך חשוד שעלול להעיד על דיכאון". פרופ' רולידר וד"ר זיו-ביימן ישתתפו ביום ההתמודדות עם מצבי דיכאון ב-30.11 בשיתוף משרד הבריאות, מכון פסגות וער"ן.