"ח"כים ושרים מסיתים נגד העליון"

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מאשימה חברי כנסת ושרים בניהול מסע הסתה נגד בית המשפט העליון, שופטיו ועבודתו המשפטית. ביניש נשאה (יום ה', 1.12.11) נאום יוצא דופן בחריפותו בכנס העמותה למשפט ציבורי המתקיים בים המלח. את רוב דבריה ייחדה ביניש להצעות החוק האחרונות בנוגע לבית המשפט העליון, ובעיקר להצעה - שירדה מעל סדר היום - לערוך שימוע בוועדת החוקה למועמדים לשפיטה בערכאה זו. היא אמרה, כי במשך שנים התריעה על המגמה שהלכה והתחזקה "לפגוע בבית המשפט העליון, לצמצם את סמכויותיו, להגביל את כוחו ולמנוע ממנו למלא את תפקידיו המובהקים, ובכך לחתור כנגד היכולת להגן על הערכים הדמוקרטיים של המדינה".

"כמו הקוזאק הנגזל"

ביניש הוסיפה: "זהו מסע של דה-לגיטימציה שבראשו עומדים מספר פוליטיקאים, חברי כנסת ואף שרי ממשלה, שמנצלים את חסינותם ומוסרים לציבור הרחב מידע מוטעה ומטעה שהתדרדר להסתה המופנית נגד בית המשפט, נגד חבר שופטיו ונגד עבודתו השיפוטית. בראיונות המיועדים בעיקר לציבור בוחריהם של אותם אישי ציבור הם מתבטאים בביטויים שאינם הולמים, בטענות חסרות בסיס על בית המשפט העליון, שנקלטות בקרב ציבור שחלקו תמים ונופל ברשת ההטעיות. ואחר כך, כמו הקוזאק הנגזל, מכריזים בקולי קולות כי לציבור אין אמון בבית המשפט ובמערכת המשפט. מסע ההטעיה מעצם טיבו ואופיו מחלחל ומרעיל; זו דרכה של תעמולה ויש בו הסתה גלויה נגד בית המשפט ושופטיו". לדברי ביניש, אי-אפשר להעתיק מהשיטה האמריקנית רק את השימוע לשופטי העליון המתקיים בסנט, שכן זהו חלק ממערכת שלמה. היא הזכירה, כי בארה"ב קיים כבוד עצום כלפי בית המשפט העליון והוסיפה: "אנחנו לא מבקשים כבוד ויראה לעצמנו, אך אנו בהחלט מצפים שיישמר כבודו של המוסד שאין לו כוח אחר מלבד אמון הציבור".

יושבים בתוך עמם אך לא "מחוברים"

ביניש אומרת, כי בית המשפט יושב בתוך עמו והשופטים נפגשים עם ציבורים רבים, אך אין להגיע למצב בו השופטים "מחוברים" יתר על המידה - משום שזהו בדיוק ההבדל בינם לבין פוליטיקאים. היא הוסיפה, כי מועלות טענות כאילו אין בעליון שופטים דתיים - בזמן שישנם כאלו; שבית המשפט אינו פלורליסטי - אף על-פי שכיום הוא, מבחינת השופטים המכהנים בו, המגוון ביותר אי פעם. היא תקפה את השימוש בכינוי "רחביה" לציון שופטי העליון ואמרה: "שופטי העליון לא גדלו באחוזות של אצילים. מתוך עמם הם צמחו ומרבדים שונים של החברה בישראל. הם עבדו והשקיעו והגיעו להישגים מקצועיים. גם הוריהם לא נולדו עם כפית של כסף. מדוע, אם כן, להטיל בהם סטיגמה ולהסית נגדם? זוהי תעמולה שבמסגרתה אליטה מקצועית הפכה למילת גנאי". ביניש הוסיפה: "בין חברי הכנסת יש היום כאלה הדורשים מהשופטים להוכיח את נאמנותם למדינה בפני ועדות כנסת ופוליטיקאים שיאשרו את מינויים על-פי השקפתם הפוליטית. המטרה ברורה - לגרום לשופטים לוותר על אי-תלותם במערכת הפוליטית, אי-תלות שהיא מקור כוחנו וגאוותנו. אכן, אם אומרים שכולנו עשויים מעור אחד, זה נכון במובן זה שכולנו עשויים מהעור והאור המאיר את ערכי המשפט והדמוקרטיה של מדינת ישראל. "כנגד בית המשפט הזה מעיזים פנים חברי כנסת בישראל לומר שהוא 'מוסד רקוב'. שזו 'חבורה עלובה'. ניגשים אלי אנשים ברחוב, מביעים תמיכה ואומרים - 'אנחנו הרוב הדומם'. חברים, אלה שערכי היסוד של המדינה הזאת יקרים לליבם - אינני יודעת אם אתם הרוב, אבל אני יודעת שאתם דוממים. אמנם, היו מספר יוזמות שביקשו להתנגד לרוחות הרעות. נכתבו מספר מאמרים בעיתונים ואף הופצה עצומה עליה חתמו מספר ניכר של אנשי אקדמיה בכירים. אלה פעולות חשובות, אך בימים אלה אין בהן די".

"ביזוי וזלזול שמטרתם להחליש את האמון"

ביניש בירכה על התערבותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהביאה לביטול ההצעה לקיום שימוע, אך אמרה שאין די בהתערבות ספוראדית. "ביזוי וזלזול שמטרתם להחליש ולערער את האמון בבית המשפט - שהוא עצמו יציר השיטה וכל כוחו בא לו מאמון הציבור - זו תופעה שאינה מוכרת לנו בשום שיטה דמוקרטית וסופה לערער את הדמוקרטיה שעל יסודותיה החברה שלנו קמה ונבנתה", הזהירה. "מאז הימים האפלים של מלחמת העולם השנייה ידע העולם להפיק את הלקח הבסיסי. דמוקרטיה היא אכן בראש ובראשונה שלטון הרוב, אך דמוקרטיה היא גם שמירה על המהות הדמוקרטית, על ערכי יסוד, על כבוד האדם, על זכויות האדם, ובישראל, בד-בבד עם כל אלה, על ערכיה כמדינה יהודית. אלה אינן מלים ריקות. אלה ערכים המצויים בלב ההגנה על קיומנו, והם הולכים ונשחקים במסע שנועד להכחידם", הוסיפה ביניש. היא דחתה את השימוש בביטוי "דיקטטורה שיפוטית" באומרה, כי דיקטטורה מבוססת על כוח - ואילו הרשות השופטת היא החלשה שבין שלוש הרשויות השלטוניות. לדברי ביניש, המתקפה על בית המשפט העליון היא רק חלק ממגמה ש"נועדה לפגוע במישרין ובעקיפין בערכים הדמוקרטיים שבית המשפט מייצג. פגיעה בזכויות מיעוט, החלשת כוחם של ארגוני זכויות אדם המביאים בפני בית המשפט את דברם של חלשים; של קבוצות מיעוט; של נפגעי הפערים החברתיים; של נפגעי ההפליה והקיפוח בתחומי החינוך; של האזרחים הערבים שהם חמישית מאוכלוסיית ישראל; של נשים מופלות ושל אנשים קשי יום שללא אותם ארגונים לא תהא להם נגישות למשפט".