משרד התחבורה בסכנת ייבוש תקציבים

נושא רשות התחבורה המטרופולינית במטרופולין תל אביב היה אחד הנושאים העיקריים שבגינם התפטר דן הראל מתפקידו כמנכ"ל משרד התחבורה. לחץ הופעל גם מצד ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, שתובע משר התחבורה ישראל כ"ץ לממש את הבטחתו. שינוי המדיניות של משרד התחבורה הוא בעצם היפוך היוצרות. אלכס לנגר, סמנכ"ל משרד התחבורה וכיום גם ממלא-מקום המנכ"ל, אמר כי מי שבמשך שנים עיכב את נושא הרשויות המטרופוליניות היה בעצם משרד האוצר. בראיון ל-News1 לפני מספר חודשים, אמר לנגר: "קודם כל תוקם רשות בהסכמה ללא מהלך של חקיקה. נבצע הרצה של הרשות הזו לתקופה מסוימת, נלמד את הבעיות, ואז נביא חקיקה כשנהיה בטוחים. אנחנו מקווים לעשות את זה עוד השנה הזאת".

הנסיגה החלקית של משרד האוצר היא רק בסעיפי הרשויות המטרופוליניות. הדיונים בסוגיית המימון של שאר הפרויקטים, שאינם פותרים כנדרש את בעיות התחבורה הציבורית עדיין נמשכים ואף מחריפים. ל-News1 נודע כי משרד האוצר נחוש לקדם את התחבורה הציבורית בישראל, חרף התנגדות משרד התחבורה. במסגרת מכבש הלחצים, עשוי משרד האוצר "לייבש" תקציבים שנועדו לתוכניות עתידיות בתחום התחבורה למשרד התחבורה ולגופים הכפופים לו, כגון: נ.ת.ע. בינתיים, הן במשרד האוצר והן במשרד התחבורה טוענים כי עצירת המימון התקציבי אינה עומדת על הפרק. דובר משרד התחבורה, אבנר עובדיה, הסביר את הזגזוג במדיניות המשרד בנושא: "שר התחבורה החליט כי הקמת הרשות במטרופולין תל אביב תהיה באמצעות חקיקה מסמיכה ולא בהסדרים מאולתרים. יצוין, כי משרד התחבורה הוא אשר יזם וקידם את נושא הרשויות המטרופוליניות". יצוין, כי חקיקה מסמיכה עשויה לגרום לדחייה של כמה שנים בהקמתה של רשות מטרופולינית. ב-12 בדצמבר צפוי שר התחבורה, ישראל כ"ץ, להגיע לוועדת הכלכלה של הכנסת. הוא צפוי למסור שם דיווח על המדיניות ועל תוכניות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ולמסור מידע בדבר ניצול התקציב לקראת תום שנת 2011.

לפני שבועות אחדים התייחס רכז תחבורה במשרד האוצר, אריאל אבלין לחשיבות שמייחס משרד האוצר לקידום התחבורה הציבורית. אבלין דיבר בכינוס שקיים בנושא ארגון "תחבורה היום ומחר". לדבריו, אין כיום זמינות של פרויקטים לביצוע מאחר שרובם נמצאים בשלבי תכנון וקשה לקדמם בשל רקמה אורבנית צפופה ובשל בעיות נלוות כגון: מחסור במקומות חניה, חוקי תכנון ובנייה, חוק שעות עבודה ומנוחה, חשש לפגיעה במי תהום וכיו"ב. הדובר אמר כי חייבים חקיקה להסרת חסמים, כי "גם אם נשפוך על הפרויקטים כסף בהליקופטרים - כלום לא יזוז". אבלין הזהיר משאננות לנוכח המצב הקיים של הפקקים והזהיר מפני הצפוי: "העלות השנתית למדינה שנגרמת כתוצאה מהגודש מגיעה לשני מיליארד שקל בשנה, ואין מקום להשקיע בעוד כבישים. אנחנו דורשים הקמת מיידית של רשויות תחבורה מטרופוליניות, בפרט בתל אביב. חייבים עוד מערכות להסעת המונים, אבל לא בקצב כמו היום ושזה לא יהיה בסמכות של חברה או גוף ממשלתיים. צריך להשקיע 40-30 מיליארד שקל למערכת הסעת המונים (תוכנית "נתיבי ישראל 2") עד שנת 2025.

"לתחבורה הציבורית בישראל אין באמת אבא ואימא", הסביר אבלין את המצב הסטטוטורי בתחום, "משום שהסמכות והאחריות לא נמצאות בידי הממשלה אלא בידי השלטון המקומי. צריך שינוי מהותי כדי לקדם את התחבורה הציבורית. הענף מורכב מכדי שתתאפשר התנהלות כפי שהיא היום". הוא הציע להקים רשויות לתחבורה צבורית ולהגדיל את כוח האדם במשרד התחבורה העוסק בנושא התחבורה הציבורית, העומד כיום על כעשרה אנשים בלבד. עוד הסביר כי כדי לפתור את הבעיות במנגנוני הניהול והאסדרה של הענף, חייבים להקים רשות ארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. בהמשך דבריו, דיבר הרפרנט על השינוי התפישתי שחל במשרד האוצר בכל הקשור לתחבורה ציבורית: "החלפנו דיסקט, והפכנו להיות פרו-תחבורה-ציבורית. הלחץ של הציבור בנושא התחבורה הציבורית, שהתבטא בסופו של דבר בדוח טרכטנברג, הוא חשוב. ההתייחסות לנושא בדוח נעשתה אומנם בקצרה, אך טומנת בתוכה שינויים מרחיקי לכת. אנו תומכים במסקנות טרכטנברג באופן מלא, ומאמינים שיישומן יביא לצמיחה חברתית וכלכלית. "צריך לבוא לחץ ציבורי על ראשי הערים להיבחר על ה'טיקֵט' של תחבורה ציבורית, כמו בעולם - שראש עירייה נמדד לפי פתיחת עוד שלוחה בקו של המטרו", דברי רפרנט משרד האוצר.