הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2012 צפוי להיות נמוך במקצת מהגירעון ב-2011, אך גבוה ביותר מנקודת אחוז תוצר מתקרת הגירעון שנקבעה בעת אישורו. כלומר, גבוה מ-3%, לעומת יעד הגירעון שנקבע על 2%. כך עולה (יום ד', 7.12.11) מניתוח שנערך בחטיבת המחקר של בנק ישראל.
הפער מהתקרה נובע ברובו המכריע משינויים בתחזית המקרו-כלכלית מאז אישור התקציב בסוף 2010, הצפויים להקטין את ההכנסות ממיסים בהשוואה לתחזית המקורית, ולא משינויים בשיעורי המס או במסגרת ההוצאות של הממשלה.
הניתוח גורס שמכיוון שהגירעון הגבוה מהיעד נובע משינויים בסביבה המקרו-כלכלית, ובהינתן ההתמתנות הצפויה בפעילות, נראה כי אין הכרח בשלב זה שהממשלה תנקוט בצעדי מדיניות כדי להקטין את הגירעון כבר ב-2012.
בנק ישראל מזהיר בניתוחו כי הגירעונות אחרי 2012 צפויים להיות גדולים בהרבה מהיעדים הקבועים בחוק. לביטול הפחתות שיעורי המס שהיו מתוכננות לשנים הקרובות, בהתאם להחלטות הממשלה והכנסת ועל-פי המלצות דוח טרכטנברג, חשיבות רבה לדעת בנק ישראל, בכך שהמחיש את מחויבות הרשות המבצעת ולהפחתת יחס החוב לתוצר, בפרט לאור הגירעון הגבוה מהיעד שצפוי ב-2012.
לדברי הבנק, למרות ביטול הפחתות שיעורי המס תידרש הממשלה בשנים 2013 ואילך להעלאות נוספות של שיעורי המס, להפחתה של ההוצאות אל מתחת לתקרה, או לשילוב של שניהם כדי לא לחרוג מתקרת הגירעון ולהפחית משמעותית את יחס החוב לתוצר, אלא אם הפעילות במשק תגדל בקצב מהיר במיוחד.
"סגירת הפער מחייבת בחינה מחדש של סדרי העדיפויות" עוד מסתבר מהניתוח כי עלות יישום החלטות הממשלה על תוכניות ספציפיות בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, התשתיות והביטחון גבוהה משמעותית מתקרת ההוצאות הקבועה בחוק ל-2013 ואילך. "סגירת פער זה מחייבת בחינה מחדש של סדרי העדיפויות והקצאה בהתאם של התקציב. קיום הפער גם יקשה על ריסון קצב גידול ההוצאות לשיעור נמוך מזה של התקרה כדי לסייע בהפחתת הגירעון", נאמר בניתוח.
לפיכך, מסכם בנק ישראל, אימוץ תוכניות ההוצאה עליהן המליצה הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי לשנים 2013 ואילך יחייב את הממשלה להחלטות משמעותיות נוספות בנוגע לסדרי העדיפויות בתקציב כדי לא לחרוג מתקרת ההוצאות.