בשנת 2010 היו 21,363 פניות של נשים לוועדות להפסקת הריון הפועלות מתוקף החוק, 97% מהן אושרו. סך הכל בוצעו 19,531 הפסקות הריון בהתאם לאישורי הוועדות. מספר הפסקות ההריון ירד בבתי החולים הפרטיים בהשוואה לעליה בבתי החולים הממשלתיים ובתי החולים של שירותי בריאות כללית.
שיעור הפסקות הריון בישראל נמוך בהשוואה למרבית מדינות מערב אירופה, הן בקרב צעירות עד גיל 20 והן בקרב נשים מעל גיל 35. שיעור הפסקות ההריון במגמת ירידה מתחילת שנות האלפיים.
מחצית (53%) הפסקות ההריון בשנת 2010 נעשו מכוח סעיף 2 בחוק "ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, מגילוי עריות או שהוא מחוץ לנישואין", 18% בהתאם לסעיף 4 בחוק "המשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי", 18% בהתאם לסעיף 3 בחוק "העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי" ו-10% בהתאם לסעיף 1 בחוק "האישה היא למטה מגיל הנישואין המינימלי (17) או שמלאו לה 40 שנה". שיעור הפסקות ההריון בשנת 2010 היה 11.1 ל-1,000 נשים בגיל פריון (או 117 ל-1,000 לידות חי).
השיעור בקרב נשים בגיל 18-39 גבוה פי שניים בהשוואה לשיעור בקרב נערות בגיל 15-17 ונשים בגיל 40 ומעלה. בשנים 2005-2009 נרשמה ירידה בשיעור האישורים בקרב נשים בגיל 25-34. שיעור האישורים נמוך בקרב נשים בעלות השכלה גבוהה בעלות 13 שנות לימוד ומעלה בהשוואה לנשים בעלות השכלה נמוכה.
שיעור גבוה בקרב ילידות אתיופיה שיעור האישורים בקרב עולות חדשות גבוה בהשוואה לשיעור בקרב שאר הנשים. השיעור בקרב ילידות בריה"מ לשעבר שעלו משנת 1990 במגמת ירידה משנת 2004, פי 1.6 בהשוואה ליהודיות לא עולות בשנת 2009. השיעור בקרב ילידות אתיופיה שעלו משנת 1980 גבוה ויציב, פי 3.9 בהשוואה לשיעור בקרב הלא עולות.
אחוז הפסקות הריון עד השבוע ה-7 (כולל) עלה מ-48% בשנת 2000 ל-60% בשנת 2010. אחוז ההפסקות בשבועות 8-12 ירד מ-43% ל-29% והאחוז בשבוע ה-13 ומעלה יציב, כעשירית.
כשני שליש (63%) מהפסקות ההריון בשבוע ה-13 ומעלה היו עקב סעיף 3 של החוק "העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי" וחמישית (20%) היו עקב סעיף 2 של החוק "הריון מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, מגילוי עריות או שהוא מחוץ לנישואין".
הפסקות מאוחרות לאחר השבוע ה-23 של ההריון מהוות כאחוז אחד מכלל הפסקות ההריון בעשור האחרון. בשנת 2010 היו 247 הפסקות הריון מאוחרות, מחציתן (54%) בשבועות 24-26 של ההריון, 60% בשנת 2005 ו-64% בשנת 2000, ומרביתן (87%) היו בהתאם לסעיף 3 של החוק "העובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי" בהשוואה ל-79% בשנת 2000.
