בנייר העמדה שלה לוועדה להגברת התחרותיות במשק, שולחת חברת גזית-גלוב, שבשליטת חיים כצמן, איום מרומז לקראת פרסום המסקנות הסופיות, ומתריעה כי כל שינוי רטרואקטיבי ב"כללי המשחק" בשוק יחייב הענקת פתרונות לחברות קיימות, גם בדרך של יציאה מהמערכת הישראלית. "על המחוקק הישראלי לאפשר להסיר את המגבלות הפיסקליות המנועות את יציאתן משוק ההון הישראלי של אותן חברות פער אשר תגענה למסקנה שאין ברצונן לקבל את המשטר התאגידי ה'יצירתי' שייגזר עליהן בישראל", כתבה גזית גלוב.
לדברי גזית גלוב, אפילו חלופת מכירת חברות הפער באופן שלאחר מכירתן הן יחדלו להיות חברות פער, אינה אפשרית פרקטית, כאשר מדובר בכ-25% מהחברות הציבוריות במשק. "לכמות כה גדולה של חברות, מהגדולות והמשמעותיות ביותר במשק, לא יימצאו רוכשים בישראל, אפילו לא לאורך עשר שנים, ובוודאי לא מבחיר שאינו אלא מחיר של 'מכירת חיסול' ובאופן שייגרם נזק כבד לכל ציבור המשקיעים בחברות אלו".
מנגנוני תמריצים ייחודיים החברה מבקשת מהוועדה שבמידה ולא תשנה את המלצותיה, תקבע מנגנונים שיאפשרו לחברות שירצו בכך להתאים עצמן למצב החדש שנוצר על-ידי מתן תמריצים חיוביים - בדמות הקלות פיסקליות ורגולטוריות - לשינוי מבנה ההחזקות ובעיקר להקלת הגירת חברות פער לשווקים אחרים, בין היתר שווקי מדינות ה-
OECD, המתירים ומאפשרים קיומן של חברות החזקה.
בסיכומי דבריה, כותבת גזית גלוב כי "דומה שהוועדה עשתה עבודה טובה בחלקי הדוח האחרים, אך נראה כי בנושא שוק ההון החטיאה את מטרתה, ובמקום להתמקד בשיפור התחרותיות במשק בדרך של טיפול בבעיה - 'הקבוצות העסקיות' - בחרה הוועדה מטעמים השמורים עימה להזניח נושא זה, ולעסוק בנושא אליו לא נדרשה, תוך טשטוש ההבדל התהומי שבין 'קבוצות עסקיות' לחברות רב שכבתיות (פירמידות) חד ענפיות, שלא לצורך קידום המטרה שלשמה קמה הוועדה - טיפול בריכוזיות ובתחרותיות במשק הישראלי".
