ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, מחדש את מסורת חוג התנ"ך שהייתה נהוגה בימי ראשי הממשלה
דוד בן-גוריון ומנחם בגין.
נתניהו הודיע על כך באזכרה במלאת 30 למותו של חמיו.
האזכרה התקיימה בבית-העלמין בגבעת שאול, חלקת האצ"ל, הר תמיר. נוסף לראש הממשלה נשאו בה דברים גם בני המשפחה ותלמידיו של שמואל בן-ארצי המנוח -
גדי סוקניק ודודו פישר.
חוג התנ"ך ייקרא על-שם חמיו המנוח של ראש הממשלה, שמואל בן-ארצי, שהיה חוקר, מחנך ומורה גדול לתנ"ך, וגידל דורות רבים של תלמידים ומורים. שמואל בן ארצי היה סופר ומשורר, כתב גם ספרים על התנ"ך, ביניהם: "התנ"ך שעשועי", "ירושלים עירך" וכן ספר ותקליטור על חגֵי-ישראל.
חוג התנ"ך יתקיים במעונו הרשמי של ראש הממשלה בירושלים וישתתפו בו חוקרי תנ"ך, אישי ציבור ואזרחים שיוזמנו להשתתף בו.
בימי האבל על פטירתו הגיעו לבית ראש הממשלה אלפי מנחמים. מנשיא המדינה, רבנים, שרי-הממשלה וח"כים מכל הסיעות בכנסת. כמו-כן, חבריה של
שרה נתניהו מהשירות הפסיכולוגי ומבתי הספר שהיא משמשת כפסיכולוגית בהם, וכן חבריהם ומורותיהם של יאיר ואבנר מהצבא ומביה"ס של אבנר "לידה" והצופים. הגיעו רופאיו של שמואל בן-ארצי מ"הדסה" ומקופ"ח, וכן תלמידיו, חבריו ומוקיריו של מר שמואל בן-ארצי. כמו-כן הגיעו בני המשפחה וחבריהם הרבים של כל משפחת נתניהו ובן-ארצי. הגיעו גם אזרחים רבים שהרגישו צורך לבוא ולהשתתף בצער המשפחה ונשלחו רבבות מברקי ומכתבי ניחומים, כולל כאלה מראשי מדינות ברחבי העולם ביניהם הנשיא אובמה והנשיא סרקוזי, ראש ממשלת קנדה סטיבן הרפר ורבים אחרים.
בתחילת השבוע באזכרה לזכרו של בן-גוריון אמר נתניהו: "אני זוכר את חוג התנ"ך המפורסם שהוא הקים. לימים אף גיליתי שחמי, שמואל בן ארצי זיכרונו לברכה, שהיה סופר ומורה לתנ"ך כל ימי חייו, לקח חלק פעיל בחוג הזה. כשבן-גוריון הגיע לגיל שמונים, נסע שמואל לשדה בוקר, לכאן, עם בני משפחתו, כולל רעייתי שהייתה אז ילדה קטנה. הם באו לחגוג עם בן-גוריון ועם חוג חבריו את יום הולדתו של ראש הממשלה לשעבר. בן-גוריון הבין שספר הספרים הוא המנדט שלנו על ארצנו, כפי שאמר באותה התבטאות בלתי נשכחת בפני ועדת פיל ב-1936. הוא ראה בתנ"ך את סיפורו המופלא של עם ישראל. המורשת הרוחנית, התרבותית וההיסטורית הייחודית לעמנו, שהיא גם אחת מאבני היסוד של התרבות האנושית כולה.
בן-גוריון האמין שכל ילד וילדה בישראל חייבים ללמוד את התנ"ך, חייבים להכירו ולשאוב ממנו השראה, מאוצרותיו התרבותיים, הלשוניים, הרוחניים. הוא היה קנאי לתנ"ך וללשון העברית, אך לא על חשבון לימודי השכלה כללית ומדעים".
