בנק דקסיה התעלם בצורה שיטתית מהוראות החוק, והעביר לעשרות מעקלים של עיריית טייבה מיליוני שקלים שהיו אמורים להיות מיועדים אך ורק למטרות חינוך. כתוצאה מכך, אבדו מיליוני שקלים למי שבנה שני בתי ספר בעיר. כך קבעה (29.11.11) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
יהודית שבח.
לאחר שרשויות מקומיות רבות ניתבו כספים שקיבלו ממשרד החינוך למטרות שונות מאלו להן נועדו, קבע החוק בשנת 2000, כי כספים אלו יועברו לחשבון ייעודי. החוק קבע במפורש, כי ניתן יהיה להוציא אותם אך ורק למטרות חינוך, ולא יחול עליהם שום עיקול פרט לזה שיטיל בית דין לעבודה לטובת עובד של מערכת החינוך המקומית.
תחסין מרעי חאג' יחיא, שיוצג בידי עו"ד אהרון בן-שחר ממשרד בן-שחר-קלנר, הוא מהנדס וקבלן שבנה בעשור הקודם שני מבני בתי ספר בטייבה (בה שימש גם כסגן ראש העיר), בהיקף כולל של 9 מיליון שקל. לטענתו, בנק דקסיה העביר מחשבון החינוך הייעודי 10 מיליון שקל לנושי העירייה ועוד 15 מיליון שקל לחשבונות אחרים שלה, וכך נותרה העירייה חייבת לו 3.8 מיליון שקל שלא היה מהיכן לשלמם.
שבח קיבלה את תביעתו של חאג' יחיא תוך שהיא קובעת, בנק דקסיה התעלם בצורה שיטתית מהוראות החוק. היא מציינת, כי מדובר בחוק פשוט וברור מחד-גיסא, ומאידך-גיסא - בבנק המשרת את רוב הרשויות המקומיות ולכן אמור להכיר אותו על בוריו. שבח עומדת על העברת הכספים לייעודים שונים ואומרת: "ולמי לא נשאר? לזכאים השונים, שבעבורם נתקבל מאת המדינה סכום הקרוב ל-32 מיליון שקל, ואלו נאלצו להסתפק בשיירים המסתכמים בכ-6.5 מיליון שקל, דהיינו בחמישית בלבד מסכום הוראות התשלום. אין מדובר במשגה חד פעמי, או בתקלה פה ושם, כי אם בהתנהגות שיטתית מדאיגה למדי... בהתנהלותו המוזרה, הנותנת דין קדימה לעיקולים, הגם שייחודו של החשבון מתבטא בחסינותו בפני עיקולים, רוקן למעשה הבנק את הוראות החוק מכל תוכן".
"היה על הבנק להבין כי קיימת בעיה בצווי העיקול" שבח מגדירה כ"היתממות" את טענת הבנק, לפיה אין הוא מהווה ערכאת ערעור על צווי ההוצאה לפועל: "בהכירו את חוק הייעוד, או בהיותו צריך להכיר את הוראות חוק הייעוד, האוסר לעקל את הכספים בחשבון אלא אם כן המדובר בעיקול מטעם בית הדין לעבודה, היה על הבנק להבין כי קיימת בעיה בצווי העיקול, בייחוד דברים אמורים עת הוברר כי אין מדובר בבעיה ספורדית כזו או אחרת, כי אם בהיצף עיקולים". לדבריה, כשם שהבנק לא היה מכבד צו עיקול על חשבון ריק - כך היה צריך להודיע לראש ההוצאה לפועל שאין באפשרותו לכבד צווי עיקול על החשבון הייעודי.
עוד קובעת שבח, כי הבנק לא היה רשאי להעביר את הכספים לחשבונות אחרים של העירייה, גם אם אלו נשאו את הכותרת "חינוך", שכן "עסקינן בכסות בלבד, ללא כל הוכחה כי בפועל שימשו ככאלו". כתוצאה מהתנהגות זו של הבנק, "מרדפם של הזכאים אחר יתרת זכות בחשבון, לצורך מימוש הוראות התשלום בהן אחזו, הפך למרדף אחר הרוח".
ואולם, שבח חייבה את הבנק לשלם לחאג' יחיא רק 840,000 שקל (בתוספת ריבית והצמדה משנת 2007 וכן שכר טירחה בסך 95,000 שקל), שכן באוקטובר 2007 ניתן צו הקפאת הליכים נגד עיריית טייבה ומונה לה נאמן. לפיכך, למרות שעל-פי הצדק מגיעם לחאג' יחיא כל הכספים שלא שולמו לו, אין כל אפשרות לשלם לו מן הכספים שהיה אמור לקבל לאחר מועד זה. "בכל סיטואציה של פירוק חברה, פש"ר, צו הקפאת הליכים וכו' נוצר מצב של אי צדק לתמימים לאור עיקרון השוויון בנשייה, כאשר העדפת חובו של האחד תבוא בהכרח על חשבונו של השני", מסבירה שבח. "צו הקפאת ההליכים לא החריג מתחולתו את כספי חשבון החינוך, וגם בחוק הייעוד עצמו לא קיימת כל הוראה המשריינת את החשבון מהקפאת נכסים, כפי שקיימת הוראה המשריינת בפני עיקול".
