ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה (יום ב', 12.12.11) לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק העונשין, שיַבנה את שיקול דעת בית המשפט, בבואו לגזור את עונשו של נאשם במשפט פלילי. התיקון בא לאור טענות רבות בנוגע לחוסר אחידות בענישה ולפערים ניכרים בין תיק לתיק ובין שופט לשופט.
מטרת התיקון היא לקבוע עקרונות ושיקולים מנחים לענישה, ואת המשקל שיש לתת לכל שיקול. העיקרון המנחה בענישה, לפי התיקון, הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם, לסוג העונש ולמידתו.
לפי החוק, יקבע בית המשפט מתחם עונש הולם למעשה העבירה. לאחר מכן, בתוך המתחם, ייגזר העונש המסוים, המתאים לנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בערך זה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בית המשפט יהיה רשאי לחרוג ממתחם הענישה ההולם, לצורך הגנה על שלום הציבור מחד-גיסא או לצורך שיקומו של הנאשם מאידך-גיסא. בקביעת עונש מסוג קנס, יתחשב בית המשפט גם במצבו הכלכלי של הנאשם.
בקביעת מתחם העונש ההולם, יתחשב בית המשפט לחומרה או לקולת העונש בתכנון ביצוע העבירה, בחלקו של הנאשם בביצוע העבירה, במידה בה היה הנאשם צריך לצפות את הנזק שייגרם ובנזק שנגרם בפועל, בסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה, ביכולתו של הנאשם להבין את מעשיו, הפסול ומשמעות מעשיו, ביכולתו להימנע מהמעשה, במצוקתו הנפשית עקב התעללות הקורבן, במידת האכזריות, האלימות וההתעללות של הנאשם, ובניצול לרעה של כוחו ומעמדו של הנאשם כלפי קורבן העבירה.
בית המשפט יהיה רשאי להתחשב גם בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה. בין הנסיבות: פגיעת העונש בנאשם ובמשפחתו, הנזקים שנגרמו לנאשם, מידת מאמצי הנאשם לתקן את הנזק, היותו אדם תורם לחברה ועוד.
החוק קובע גם חובת הנמקה של בית המשפט, על-מנת שניתן יהיה לדעת כיצד שקל את מכלול העקרונות והנסיבות הן לצורך ההבניה והשוויון בענישה, והן לצורך היכולת לבקר (בין היתר בערעור) את פסק הדין. רוב השופטים מציינים אומנם כבר כיום בגזרי הדין את הנימוקים לקולא ולחומרא, אך בסופו של דבר אינם מסבירים כיצד איזנו ביניהם.
החוק קובע את רמת ההוכחה הנדרשת לקיומן של הנסיבות. לצורך הוכחת קיומה של נסיבה מחמירה בביצוע העבירה, יש צורך בהוכחה מעבר לספק סביר. לעומת הוכחת קיומה של נסיבה מקילה הקשורה לביצוע העבירה, בית המשפט יסתפק ברמת הוכחה הנדרשת במשפט אזרחי (דהיינו: 51%).
לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ
דוד רותם, "החוק יבצע מהפכה של ממש בעונשים שייגזרו על הנאשמים. החוק ישיג אחידות בענישה בבתי המשפט, בכך שבתי המשפט יונחו להתחשב בדרך מובנית בנסיבות המקרה, בנאשם ובקורבן".
הוועדה פיצלה מהצעת החוק לדיון נפרד את הפרק בהצעה שעסק בהקמת ועדה ציבורית, שנועדה לקבוע "עונשי מוצא" (דהיינו: עונשי מינימום) שרק מתוכם ייצא בית המשפט בבואו לגזור את הדין. הוועדה דנה בחוק ב-23 ישיבות מאז 2006, תוך שמיעת מומחים רבים מהתחום הפלילי.