יו"ר השדולה לבריאות הילד, ח"כ
דני דנון, העלה (יום ד', 14.12.11) את הצעת החוק שלו לעידוד הנקה לוועדת הכלכלה של הכנסת, כהכנה לקריאה ראשונה.
לדברי דנון, "לא יכול להיות מצב ששיווק אגרסיבי של חברות התחליפים יעודדו שימוש במוצר שהוכח כאחד הגורמים הישירים להשמנה. דנון טוען כי שתי החברות הגדולות בשוק התחליפים, משלמות 'שוחד' בסך כולל של כ-50 מיליון שקל בשנה לבתי החולים, ובתמורה מקבלות קהל שבוי אשר משתמש בתחליפים במשך שנתיים לאחר הלידה.
"מהות החוק הינה להחזיר את כוח הבחירה להורים, אשר יקבעו איזה מוצר ילדם יקבל, כאשר טובת התינוק ועידוד הנקה יעמדו כנר לרגלי בתי החולים, ולא הכסף המגיע מהחברות השונות", אמר דנון. "החוק החדש יעודד הנקה ובו בזמן יוריד את המחירים של המוצרים בעשרות אחוזים". הוא הוסיף כי פתיחת השוק לתחרות תיצור מצב של מאבק על כל לקוח, אשר יגרום להורדת מחירים.
כהכנה לדיון, נועד דנון עם יו"ר אסם, דן פרופר, וזה התחייב בפניו בכתב כי חברת אסם תוריד את מחירי התחליפים ב-9% ברגע שהחוק יעבור.
בתחילת הדיון אמר יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ
כרמל שאמה-הכהן, כי הוועדה לא תחוקק חוק בנושא עידוד הנקה - אלא תטפל בכשל שיוצר מונופולים בשיווק תחליפי חלב בבתי החולים. לפיכך, במהלך הדיון החליטה הוועדה למחוק את שם החוק כאשר ההחלטה לגבי השם תתקבל בהמשך החקיקה.
"הצעת החוק תהפוך נשים שלא רוצות להניק למוקצות" בדיון בוועדה, הפציר ח"כ
נחמן שי בדנון למשוך את הצעת החוק. "ההצעה נראית לי כהתערבות עמוקה ומיותרת באופן שבו ההורים מגדלים את ילדיהם. להחתים יולדת על מסמך לפני שיתנו לה להזין את תינוקה בתחליף חלב זה בעיה", אמר ח"כ שי. חברת הכנסת ד"ר
רחל אדטו, שבמקצועה היא מומחית בגניקולוגיה ומיילדות, הוסיפה כי אל למחוקקים להתערב בזכות האם להניק או באיזה תחליף לבחור. "הצעת חוק זו תהפוך נשים שלא רוצות להניק או לא מצליחות להניק למוקצות, ואסור להרשות זאת", אמרה.
ח"כ אדטו הוסיפה כי הצעת החוק הוגשה גם בעיתוי בו נכנסה טבע כמתחרה חדשה לשוק. "משרד הבריאות יכול בקלות לקבוע איך בתי החולים יעשו רוטציה בין החברות ולנו אסור להתערב בכך. הסדרת שוק תחליפי החלב בבתי החולים זה התפקיד של הגרולטור שהוא משרד הבריאות ולא תפקיד הכנסת".
פרופ' אבינועם רכס התייחס לסוגיית ההנקה ואמר כי אם יש כוונה לשנות הרגלים של היולדות זה לא צריך להיעשות בכפייה, אלא בחינוך. "אישה לא מניקה תינוק, בניגוד לאינסטינקט, מפני שהיא לא יכולה לעשות את זה ואת הבעיה הזו החוק לא יפתור. הכנסת לא צריכה להיכנס לרווח שבין הפטמה של האישה לשפתיים של התינוק", אמר. "לא יעלה על הדעת לתת לאימא בקבוק ללא סימון, כך שהיא לא תדע במה מזינים את תינוקה". ד"ר יעקב שיף הוסיף כי ההאכלה הראשונה לא תשפיע על אופן הזנת התינוק בהמשך.
פרופ' מתתיהו ברקוביץ', יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, הוסיף כי החברות משקיעות כסף רב בבתי החולים. "בנו לנו חדר הנקה ונתנו לנו יועצות הנקה, הבעיה היא שאם ייקחו את המשאב הכספי לא יהיה לנו את כל הדברים האלה להציע ליולדות ולא בטוח שתהיה הוזלה של המוצרים", אמר.
ד"ר גילה רוזן, מנהלת המחלקה לתזונה קלינית ברמב"ם, הבהירה כי המתנגדים לחוק לא מתנגדים להנקה. לדבריה, מה שיגביר הנקה זה אם מגישים את התינוק ליולדת מיד לאחר הלידה. היא הוסיפה כי בעשר השנים האחרונות לא היה שינוי בשיעור המניקות, כיוון שתחליפי המזון לא גרמו לנזק. "מה שגורם לנשים להפסיק להניק זה החזרה המוקדם לעבודה - מי שרוצה לעודד הנקה צריך להאריך את חופשת הלידה", אמרה.
פרופ' פרנסיס מימוני טען מנגד כי יש משמעות לכל טיפת תחליף חלב שניתנת לתינוק וכי היא משפיעה על המשך חייו. "ההנקה מצילה חיים וחוסר הנקה פוגע באיכות חיים וגם בתמותה. אנחנו מסונוורים על-ידי הכסף וגם אני הייתי חלק מהחטא הקדמון הזה, אבל אם נעודד הנקה נחסוך כסף בשירותי בריאות בעתיד", אמר. יועצת ההנקה ג'ינה וייסמן הוסיפה כי התחליף אכן פוגע ביכולת להניק. היא סיפרה כי יש אימהות שמדווחות על כך שהתינוקות שלהן קיבלו תחליף חלב למרות התנגדותן, ואמרה כי הפתרון לכך זו החתימה על הסכמה.
"המכרזים בבתי החולים מתאימים לאימפקט השיווקי" ראש מחלקת המחקר בארגון אמון הציבור, רונן רגב כביר, אמר כי ההתייחסות להנקה היא משנית וכי כרגע אין ליולדות חופש בחירה בין המוצרים השונים. "בית החולים יודע שיש לו תפקיד מרכזי בסיפוק התרכובת, כי יש לו אינטרס כלכלי והמכרזים מתאימים לאימפקט השיווקי שיכול בית החולים להשיג ולא למספר הלידות שיש בו. צריך חקיקה כי משרד הבריאות לא עושה את עבודתו", אמר. עם זאת, ראש אגף הרכש בשירותי בריאות כללית אמר כי המכרזים של הקופה שקופים לציבור.
נציג משרד הבריאות, עו"ד רמי אבישר, אמר כי המשרד מתנגד להצעה לאסור על בתי החולים לקבל תקבולים מחברות תחליפי המזון. לדבריו, משרד הבריאות מעוניין להשאיר את התחרות בין החברות פתוחה במתכונת דומה לזו הקיימת כיום, אך לחייב את בתי החולים לבחור לפחות שני זוכים במכרז ולא לתת בלעדיות לחברה אחת.
הוועדה הבהירה כי החוק לא יחול על המרפאות הפרטיות ועל בתי המרקחת בבתי החולים והחנויות. כמו-כן, החליטה הוועדה לאשר את הצעת ח"כ דנון לפיה ההגדרה של תרכובת מזון תהיה מוצר מזון המיועד לתינוקות עד גיל שנה, ולא קיבלה את הצעת ח"כ אדטו לקבוע כי תרכובת מזון תחשב למוצר המיועד ילודים עד גיל 28 ימים.
