שופט בית משפט השלום בירושלים,
כרמי מוסק, דחה (5.12.11) תביעה נגד המשטרה שהגישו אשתו ובנו של סוכן לשעבר, שנרצח מספר שנים לאחר שהעיד נגד שורה של עבריינים. מוסק קבע, כי המשטרה לא הייתה חייבת לשמור על הסוכן לשעבר.
רחמים נחום היה עבריין מוכר ובעל עשרות הרשעות, כאשר הסכים בשנת 1993 לשמש כסוכן סמוי והביא להרשעת עבריינים בכירים בתחום הסמים בירושלים. ההסכם עימו לא הוגש לבית המשפט, והמשטרה טענה שהתיק בוער בשל הזמן הרב שחלף. מוסק מעיר, כי מאחר שרציחתו של נחום טרם פוענחה, היה מקום לשמור את התיק, אך לנוכח העובדה שהתביעה הוגשה על סף תום תקופת ההתיישנות - אין הוא זוקף מחדל זה לחובת המשטרה.
בעת שפעל כסוכן סמוי, שהה נחום בדירת מסתור וזכה להגנת המשטרה. בדצמבר 1993 הוא נדקר במרכז ירושלים והמשטרה העבירה אותו, בשם בדוי, למושב חצבה, שם דאגה לו לעבודה והעניקה לו ליווי במידת הצורך. נחום קיבל מהמשטרה סכום כסף לרכישת כרטיס טיסה, אך החליט להישאר בארץ. בנו דוד נולד מחברתו בשמת כאשר התגורר בחצבה, ובשנת 1995 נישאו השניים.
לאחר מכן חזר נחום לירושלים ושב לעסוק בפעילות עבריינית, ואף נדון למאסר. באותה עת הגיע למשטרה מידע על כוונה לפגוע בו, הוא הוזהר וחופשתו בוטלה כדי להגן עליו. באפריל 1999, לאחר שחרורו, הגיע שוב מידע כזה, לפיו אלמוני קיבל 30,000 דולר כדי לרצוח את נחום, והלה הוזהר שוב. נחום נרצח בירושלים באוקטובר 1999, ואשתו ובנו טענו שהיה על המשטרה לשמור עליו ולכן היא נושאת באחריות למותו.
הרצח אינו קשור לפעילות הסוכן מוסק אומר: "אינני סבור כי יש להטיל על משטרת ישראל חובה מוגברת כלפי אותם סוכנים. ברור כי אם קיים מידע קונקרטי כי מאן דהוא מבקש לפגוע באדם שהיה סוכן משטרתי, על המשטרה לפתוח בחקירה ולנסות למנוע את ביצוע העבירה, אולם לא ניתן לחייב את משטרת ישראל להפקיד שמירה על כל אדם שהיה סוכן משטרתי וסיים את תפקידו, שהרי מדובר בהסכם בין הצדדים, כאשר הסוכן מסיים את תפקידו בכך מסתיימים היחסים שבין משטרת ישראל לבין אותו סוכן.
"...התובעים טוענים כי המשטרה הפרה כלפי המנוח את התחייבותה להגן עליו. לדעתי, יש לחלק חובה זו לשתי תקופות. התקופה האחת היא מרגע חתימת ההסכם ועד סיום פעילות הסוכן היינו פעילותו הסמויה, ולאחר מכן עדותו הגלויה בבית המשפט ומתן הכרעת הדין בבית המשפט. בתקופה זו אכן קמה חובה על המשטרה להגן על הסוכן באופן מוגבר כפי שאכן נעשה כלפי המנוח. בתקופה שלאחר מכן, מסתיים תפקידו של הסוכן ולמעשה על-פי ההסכם מסתיימים היחסים שבין משטרת ישראל לסוכן. אינני סבור כי ניתן להטיל חובה על משטרת ישראל להציב שמירה צמודה או מוגברת על כל סוכן שפעל עבור משטרת ישראל".
עוד אומר מוסק, כי "במהלך הדיונים הוצג לפני חומר החקירה הנוגע לרצח המנוח. די אם אומר כי חומר החקירה מלמד שאין כל ודאות על קשר כלשהו בין תפקידו של המנוח בעבר כסוכן סמוי לבין הרצח. המשטרה נקטה בפעולות חקירה ככל שיכלה, הביאה בחשבון כיווני חקירה שונים, נחקרו אנשים שונים, ומכלל חומר החקירה לא ניתן לקבוע היום ואפילו ברמת הסתברות סבירה כלשהי כי קיים קשר בין הרצח לבין היות המנוח סוכן סמוי בעבר".