צה"ל לא העמיד איש לדין בפרשת תארי הרבנים

שבע שנים לאחר שנחשפה פרשת תארי הרבנות הכוזבים שניתנו לאלפי חיילים ושוטרים, לא הועמד לדין איש מקציני צה"ל שהיו מעורבים במתן תוספות השכר הפיקטיביות. כך התברר בדיון בבג"ץ בעתירותיהם של עשרות חיילים, שביקשו להמשיך ולקבל את תוספות השכר. בשנים 2003-1999 פעלו ברחבי הארץ מכללות תורניות, שהתיימרו להכשיר את תלמידיהן למבחני הרבנות הראשית. בשיתוף פעולה עם גורם בכיר ברבנות הראשית, העניקו המכללות אישורים בדבר לימודים תורניים בני חמש שנים, בעוד בפועל הם נמשכו לכל היותר שנתיים וחצי. בין היתר הוענקו האישורים לחיילי קבע, שוטרים ואנשי שירות בתי הסוהר, אשר קיבלו באמצעותן תוספות שכר של אלפי שקלים בחודש. החקירה בפרשה נפתחה בשנת 2004 וארבע שנים לאחר מכן הוגשו בה כתבי אישום, שחלקם עדיין תלויים ועומדים. במקביל, ביטלה המדינה את הענקת תוספות השכר הפיקטיביות, שהסתכמו במיליוני שקלים בשנה. באוקטובר 2010 אישר בג"ץ את ביטול תוספות השכר לשוטרים, בפסק דין של השופטת דאז איילה פרוקצ'יה שהפך להיות המנחה בפרשה זו. למרות זאת, ביקשו 30 החיילים לאבחן את המקרה שלהם מזה של השוטרים. לטענתם, בצה"ל - בניגוד למשטרה - לא היו נהלים רשמיים למתן התוספת; הגורמים המוסמכים בצה"ל יצרו מצג מחייב שלא נוצר במשטרה, לפיו הלימודים יוכרו לצרכי שכר; ומי שיצרו את המצג עליו הסתמכו היו גורמים מוסמכים שלא הועמדו לדין בגין יצירת מצג השווא. השופטת עדנה ארבל דחתה את העתירות תוך שהיא קובעת, שאין הבדל בין העותרים לבין השוטרים. היא קובעת: השימוש בכספי הציבור יכול להיעשות על-ידי רשות מנהלית רק למטרות להן יועדו. רשות מינהלית מנועה מתשלום הטבות שכר כאשר הן ניתנות למי שאינו עומד בתנאי הזכאות לקבלתן". ארבל גם דוחה את טענות העותרים לגופן, ולבסוף מתייחסת לעניין אי העמדתם לדין של האחראים בצה"ל לפרשה: "הטענה האחרונה כרוכה כאמור גם בטענת העותרים לפיה יש ללמוד מן העובדה שלא נפתחו הליכים פליליים כנגד גורמים צבאיים, כי אלה - בניגוד לגורמים המשטרתיים - היו מוסמכים לתת הבטחה שכזו. על כך נשיב: ראשית, בדיון שנערך לפנינו עלה מדברי ב"כ המשיבים כי לפחות באשר לגורם צבאי אחד אשר נחקר כחשוד בפרשה, טרם נסגר התיק. מעבר לכך, אף אם התיק היה נסגר, איני רואה כיצד היה בכך כדי ללמד כי המערכת הצבאית הכירה את אורך תקופת הלימודים וטיבם, או שיש בכך כדי ללמד על מידת הסתמכותם של העותרים". השופט חנן מלצר העיר בהקשר זה, ואומר שלעתירות משותפת "ההתנהלות הבלתי תקינה (אם לנקוט לשון המעטה) של הרשויות שטיפלו במכלול, לרבות מי שהיו מופקדים על כך בצה"ל. הנה כי כן אותה ביקורת שהוטחה בעניין אלחננוב [עתירת השוטרים] על גורמי המשטרה הרלוונטיים נכונה אף ביחס למקביליהם בצה"ל. נדרש איפוא שהצבא יוודא כי הופקו הלקחים הראויים על-מנת שפרשה מעין זו לא תישנה".