בכי ותחינות - בשימוע שנערך לאריה שקד לקראת השעייתו

בכי ותחינות. למעמד משפיל זה הגיע מנהל קול ישראל לשעבר (בפועל), אריה שקד, במהלך השימוע ולאחריו, שנערך לו ביום חמישי (15.12.11) בפני נציגות הוועד המנהל של קול ישראל, לקראת השעייתו בשל העבירות הפליליות שביצע. הליכי ההשעיה נפתחו נגד שקד בעקבות הודעת המשטרה, הממליצה להעמידו לדין בגין שימוש בלתי חוקי בחוות דעת שנערכה בפיל"ת על כישוריו של המנכ"ל הנכנס, יוני בן-מנחם. כידוע, המשטרה ביצעה חקירה מהירה בנושא. בהודעה היא קובעת כי כבר בתחילת 2010 ביקש שקד וקיבל, שלא כדין, מסמכים ממנכ"ל פיל"ת ובאמצעותם ניסה לשבש את המכרז - במסגרתו התמודד בעצמו - על תפקיד מנהל רשות השידור. השימוע נערך במתקן רשות השידור בתל אביב, בפני ארבעה מאנשי הוועד המנהל שהגיעו לשימוע (מתוך שבעה שנקבעו): אמיר גילת (יו"ר), יעקב בורובסקי, יואב הורוביץ, לנה קריידלין. כמו-כן השתתפה עו"ד מרסיה צוגמן, סגנית היועצת המשפטית של רשות השידור. אריה שקד הגיע בעצמו, יחד עם בא-כוחו, עו"ד ציון אמיר, ולמרבה ההפתעה - יחד עם רעייתו. למרות שמדובר בהליך משפטי לכל דבר ועניין הנערך לעובד בלבד, הותרה נוכחות רעייתו של שקד. במהלך השימוע טען עו"ד אמיר, כי חקירת המשטרה טרם הסתיימה, מחמת זאת, אמר, יש לעכב את הליכי ההשעיה. טענתו נדחתה, לאחר שהודעת המשטרה הוצגה ובה נאמר כי החקירה הסתיימה והמלצתה להעמיד לדין את אריה שקד הוגשה להכרעת הפרקליטות. ל-News1 נודע, כי בעיצומו של השימוע, ולאחר שהוצגו בפני שקד ומלוויו ראיות לעבירות שביצע, דמעו מבכי הוא ורעייתו והתחננו בפני פורום זה להימנע מהשעיה. שקד ורעייתו סיפרו על בעיות אישיות קשות, והסבירו כי השעייתו תגרום לפגיעה אנושה בו ובמשפחתו. כשיצאו מהשימוע, עדיין מיררה רעייתו של שקד בבכי, לאחר שהתקשתה להתאושש מהמעמד המביך בחדר פנימה. בסיומו של הדיון דחו חברי ועדת השימוע את החלטתם למועד מאוחר יותר. המצב אליו נקלע שקד, לאחר שניהל מערכה אגרסיבית פלילית מופקרת ומושחתת יחד עם מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל אביב, יוסי בר-מוחא, נגד שורה של אישים, ובראשם בכירים ברשות השידור, הגיע עתה, להפתעת משתתפי השימוע, לדמעות מבכי ולתחינות. מעשיהם של שקד ובר-מוחא נחשפו בשורה של פרסומים ב-News1.

תגובת אריה שקד: לא היה בכי ותחנונים

אריה שקד קבל על הפרסום שלעיל, דרש להסירו מהאתר, ומסר ל-News1, בין היתר (ציטוט): למתואר בכתבתך אין כל קשר ודמיון לדברים שנאמרו בדיון. בא-כוחי פירט בשימוע במשך זמן ניכר את כל הטענות המשפטיות נגד ההשעיה. אתה מצאת לנכון לכתוב על "בכי ותחנונים" אשר לא בא זכרם בשימוע. עוד אתה כותב שהטענות שהעלה עו"ד ציון אמיר נדחו, שעה שברור לכל שההחלטה בשאלת ההשעיה וממלא בעניין הטענות, לא יכולות להדחות כל זמן שלא ניתנה החלטה בשימוע, אלא אם ידוע לך שההחלטה כבר ניתנה. אף שחברי הוועד המנהל קבעו בתום השימוע כי לא תינתן החלטה במועד זה, "אלא במועד מאוחר יותר", כפי שמופיע בסיפא של כתבתך.