לאלו מבינינו שנהנים משתיית קפה יש סיבה טובה להתחיל לחייך - או להמשיך לחייך. שתיית מספר כוסות קפה ביום נמצאה קשורה לסיכון נמוך יותר לדיכאון, כך על-פי ממצאי מחקר חדש שבחן נשים בלבד. היתרון, גילו החוקרים, מתחיל בשתי כוסות קפה ביום.
המחקר פורסם ב-Archives of Internal Medicine. החוקרים, מבית הספר הרווארד לרופאה.
החוקרים גילו כי נשים עם צריכת הקפה הגבוהה ביותר - אלו שב-20% הגבוהים ביותר - היו בסיכון נמוך ב-20% לפתח דיכאון. נשים בקטגוריה זו שתו כמות שוות-ערך לארבעה כוסות קפה ביום.
הקשר לא נמצא בקפה נטול קפאין.
החוקרים ציינו כי גילו קשר, אך לא גורם וסיבה. דיכאון פוגע במספר כפול פי שניים של נשים מגברים. בארצות הברית בלבד, כ-20% מהנשים יסבלו מהמצב בשלב כלשהו בחייהן.
מומחים בתחום הבריאות מזהירים כי יש להתייחס לממצאי המחקר בזהירות ולא רצוי להמליץ לחולים להתחיל לשתות קפה על בסיס המחקר.
קשר לא ברור החוקרים בדקו יותר מ-50,000 נשים שגילן הממוצע 63. כולן השתתפו במחקר אחיות מתמשך.
אף אחת מהנשים לא סבלה מדיכאון בתחילת המחקר שהחל בשנת 1996. כולן ענו על שאלונים שעסקו בהרגלי צריכת הקפאין לאורך יוני 2006. נשים דיווחו על צריכת קפה ומשקאות אחרים המכילים קפאין, פחות או יותר כל ארבע שנים, וסיפרו על הרגלי השתייה שלהן ב-12 החודשים האחרונים.
הנשים דיווחו גם על מקרים של דיכאון קליני או על שימוש בתרופות נוגדות דיכאון.
במהלך תקופת המעקב, 2,607 נשים פיתחו דיכאון.
בסה"כ, ככל שהנשים שתו כמות רבה יותר של קפה, כך נמוכה יותר הייתה הסבירות שיסבלו מדיכאון.
בהשוואה לנשים ששתו כוס קפה אחת או פחות בשבוע לאלו ששתו 3-2 כוסות ביום היה סיכון נמוך ב-15% לדיכאון. לאלו ששתו ארבעה כוסות קפה או יותר היה סיכון נמוך ב-20%.
החוקרים אינם יודעים בוודאות מה עומד מאחורי הקשר. ידוע כי כמות מסוימת של קפאין מגיעה אל המוח ומשפיעה על מספר נוירוטרנסמיטרים הקשורים לדיכאון, בין היתר דופמין וסרוטונין.
כמו-כן התוצאות מלמדות על ההשפעה בטווח הקצר, ולא ידוע מה יקרה בזמן הארוך.
מחקרים אחרים גילו קשר בין שתיית קפה לסיכון נמוך יותר לפרקינסון ולסוכרת.
ממצאי המחקר החדש תומכים במחקרים קודמים. אחד מאלו גילה כי הסיכון להתאבדות נמוך יותר בקרב אלו ששותים כמויות גדולות של קפה. מחקר אחר גילה כי גברים ששותים קפה נמצאים בסיכון נמוך יותר לדיכאון.
למרות שמדובר במחקר אמין, הוא עדיין מוגבל משום שמדובר במחקר תצפיתי, כלומר החוקרים בחנו את התנהגות הנשים ואז בדקו את הקשר, אך, כאמור, לא מצאו גורם וסיבה.
יש לזכור כי בקבוצת מחקר של 50,000 איש, הקשר שנמצא עשוי לעתים קרובות להיעלם כשבודקים אותו יותר לעומקו.