עיריית חדרה לא עמדה ביעדי תוכנית ההבראה שלה, והמשיכה במקביל לקבל הלוואות שלא כדין ממשרד הפנים, תוך התנהלות בזבזנית. כך קובע (יום ג', 20.12.11)
מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, בדוח הביקורת על השלטון המקומי. הלוואות האיזון וההלוואות לכיסוי הגירעון המצטבר אף הגדילו את היקף הגירעון של העירייה.
הביקורת העלתה כי כבר בדוחות הרבעוניים לשנת 2008 הצביע רואה החשבון שמונה מטעם משרד הפנים על גידול במספר משרות העובדים בעירייה, והמליץ לאשר רק מחצית מההלוואות שהוקצבו לעירייה בתוכנית להסדר ההבראה. בשנת 2009 ציין בדוחותיו כי אומנם הגזברות דיווחה על צמצום בהוצאות השכר, אולם בפועל לא עמדה העירייה ביעדי תוכנית ההבראה. בסוף שנת 2009 המליץ הבודק לשחרר את יתרת הכספים שנותרה, בתנאי שהעירייה תחזיר ב-2010 לחשבון הקרנות את הכספים שבהם השתמשה לכיסוי גירעונה - השוטף והמצטבר. בדוח הרבעוני לסוף מרס 2010 ביקש הבודק מאגף התקציבים במשרד הפנים שלא להעביר לעירייה את הכספים המיועדים לה בשל חריגות בשכר ובמשרות.
למרות ההסתייגויות החמורות של רואה החשבון מהמאזנים ולמרות דיווחיו על אי-העמידה ביעדי התוכנית להסדר ההבראה בנושאי הוצאות השכר וכוח האדם, לא דן משרד הפנים בהמלצותיו, ואישר לעירייה לקבל בשנים 2009-2007 הלוואות בסכום כולל של 81.6 מיליון שקל. עוד נמצא כי מספר המועסקים ומספר המשרות בעירייה גדלו בשנים 2008 ו-2009 לעומת שנת 2007 בניגוד להתחייבותה בתוכנית ההבראה: בשנת 2008 העסיקה העירייה 115 עובדים ב-37 משרות נוסף על אלה שהועסקו ב-2007, ובשנת 2009 נתון זה אף גדל ל-142 עובדים ב-37.9 משרות.
חריגות שכר ל-90% מהעובדים במחלקה המשפטית חריגות השכר שהתגלו בדוח מעלות כי 339 עובדים קיבלו לכאורה תוספות שכאלה בניגוד להסכמים הקיבוציים הארציים המאושרים, ו-82 גמלאי העירייה קיבלו הטבות בניגוד לחוק ולתקנות שירות המדינה. מניתוח הממצאים עולה שעיריית חדרה שילמה שכר חורג ל-56% מהעובדים במחלקת הנהלת העיר; ל-90% מהעובדים במחלקה המשפטית; ל-45% מהעובדים במחלקת תברואה ול-66% מהעובדים באגף מהנדס העיר; גם במחלקת חופים היו חריגות מפליגות בשכרם של 84% מהעובדים.
העירייה אף נהגה להעסיק עובדים רבים מהתקן בחוזים אישיים, והעסיקה יועצים חיצוניים רבים, למרות שיכלה לאשר את המשרות הללו תחת תקן עובדי עירייה. כך למשל, נמצא שהעירייה העסיקה שישה עובדים בתפקידי עוזר או יועץ לראש העירייה ולסגנו ומנהל לשכה, אף שמשרד הפנים אישר רק העסקת שניים מהם. מימון העסקת ארבעת העוזרים והיועצים הנוספים: מיליון שקל לשנה. 23 היועצים החיצוניים שהעסיקה העירייה, לא הועסקו תוך הגדרת כללים להעסקתם וללא אמות-מידה לבחירתם ולהיקף הכספי של ההתקשרות עימם. שישה מהיועצים, כאמור, אף הועסקו בתפקידים שבחלקם היו אמורים להיות מאוישים בעובדי העירייה. העירייה לא חידשה את חוזי ההתקשרות והוסיפה להעסיק שניים מהיועצים לאחר שפג תוקף החוזים עימם. עלות העסקת היועצים הסתכמה מינואר 2007 ועד ספטמבר 2010 בכ-2.6 מיליון שקל. הבדיקה העלתה כי העירייה לא בחנה מאז ההתקשרות את ההצדקה להמשך העסקתם.
