X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  חדשות / מבזקים
"מחדל מתמשך" ו"התנערות של חלק מן הגופים מאחריותם" - במילים אלו מסכם המבקר את הפרק בנושא ההכנות למלחמה הבאה מקלטים לא תקינים, תקציבים לא אחידים, תרגילים חלקיים ולא מוצלחים, היעדר חלוקת סמכויות - אלו רק כמה מן הממצאים העיקריים
▪  ▪  ▪
לקחי מלחמת לבנון השנייה לא הופנמו [צילום: AP]

לכל ברור שבמלחמה הבאה, ולא משנה נגד מי תתנהל, יהיה העורף הישראלי במידה רבה בקו החזית. הדברים מקבלים משנה-תוקף לנוכח האפשרות של עימות עם אירן מחד-גיסא, ומאידך-גיסא - לנוכח הליקויים החמורים שהתגלו בהגנת העורף במלחמת לבנון השנייה. יש בישראל אפילו שר להגנת העורף - מתן וילנאי - ויש פיקוד עורף בצה"ל ויש רשות חירום לאומית. מה אין? - הכנה ראויה למלחמה הבאה. הכתובת על הקיר, ומבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מצביע עליה (יום ג', 20.12.11) באור אדום בוהק.
דוח המבקר מתמקד במוכנות של הרשויות המקומיות, אך מטבע הדברים הוא נושק לכלל מערך הגנת העורף. אפשר לפתוח דווקא באחת הפסקאות האחרונות של הדוח: "ממצאי הביקורת בדבר היערכותן ומוכנותן לחירום של הרשויות המקומיות שנבדקו מעלים תמונה עגומה המצביעה על מחדל מתמשך שהיה ראוי לתקנו, לאחר כחמש שנים מתום מלחמת לבנון השנייה. זאת ועוד, מתעורר חשש כי בין הגופים האמונים על היערכות הרשויות המקומיות - תפקיד חשוב מאין כמוהו - יש כאלה המנסים להתנער מאחריותם וטרם התקבלו כלל ההחלטות הנדרשות וטרם הוחל בביצוען".
למשרד הפנים אין נתונים
כאשר יורדים לפרטים, מתגלים ליקויים לאורך ולרוחב, למעלה ולמטה. אין חלוקה ברורה של תחומי האחריות בין משרד הפנים, פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית בנושא היערכות הרשויות המקומיות לעתות חירום. התרחישים שהכין פיקוד העורף לרשויות הם כלליים ואחידים, ואינם מתייחסים לאיומים נקודתיים. רשות החירום הלאומית טרם גיבשה את המדדים שלפיהם תוכל להעריך כיאות את מידת המוכנות של הרשויות המקומיות לעת חירום.
משרד הפנים, הנוטה תמיד להאשים את הרשויות, נושא באחריות לחלק ניכר מן המחדלים. למשרד אין נתונים על הרשויות המקומיות שבהן התבצעו תרגולים בשנים 2010-2008, על הנושאים שתורגלו ועל תוצאות התרגולים, אף כי הדבר נדרש כדי לקבל תמונה כללית על מידת היערכותן ומוכנותן של הרשויות המקומיות לעתות חירום. משרד הפנים לא ביצע בשנת 2010 ביקורות מוכנוּת לעת חירום, אף שלפי תוכנית העבודה שלו היו אמורות להתבצע ביקורות כאלה ב-85 רשויות מקומיות.
המצב בפיקוד העורף לא טוב יותר. לצה"ל אין נתונים מרוכזים של כלל הרשויות המקומיות בנוגע למידת כשירותם של מקלטים ציבוריים, ואין לו נתונים על המקלטים הפרטיים ועל המקלטים בבתים משותפים.
בידי רשות החירום הלאומית ומשרד הפנים אין נתונים על מספר המקלטים, על מקומם ומצבם בכל אחת מהרשויות. כמו-כן אין בידי משרד הפנים נתונים שאפשר ללמוד מהם על מצב המיגון והמקלוט בישראל. בפועל עולה, כי חסרים מקלטים ציבוריים, מקלטים פרטיים, מקלטים במוסדות חינוך ומקלטים במוסדות ציבור. עקב כך, למאות אלפים מתושבי הרשויות האלה אין מקלטים לעתות חירום.
הזלזול של אור יהודה ופיקוד העורף
כאשר יורד המבקר לניתוח המצב בחמש הרשויות שבדק בצורה מעמיקה מתברר, כי תפקודן במהלך התרגילים לשעת חירום לקה בחסר. חמור מכך: שורה של נושאים חיוניים כלל לא תורגלו, ובהם הפעלה של צוותי התערבות רב-מקצועיים לטיפול באוכלוסיה במצוקה; הפעלת לשכות מידע במטות האזוריים; הפעלת מערך המתנדבים; הפעלה ותרגול של מערך עובדי הרשות המרותקים; חלוקת מזון לתושבים.
בפתח הדוח מציין לינדנשטראוס התייחסות מזלזלת נדירה מצד שני גורמים: עיריית אור יהודה ופיקוד העורף. העירייה, בראשות דוד יוסף, מסרה את תגובתה לדוח חצי שנה לאחר המועד שנקבע, ואילו הפיקוד מסר את התגובה באיחור של חודשיים וחצי. "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את השיהוי... [ש]אינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין, ושהיה בכך כדי לפגוע בהשלמת עבודתו של משרד מבקר המדינה בנושא חשוב מאין כמותו", אומר המבקר - שאינו יכול לעשות הרבה מעבר לכך בנושא זה.
כאשר נכנסים לעומקם של 80 עמודי הדוח בנושא זה, מגלים עוד ועוד פרטים עגומים. הנה כמה מהם:
כל המקלטים הציבוריים באופקים אינם תקינים
  • משרד הפנים מסר למבקר בארבעה מועדים שונים פרטים על התקציבים שהעביר בשנים 2010-2008 לרשויות מקומיות כדי לרכוש ציוד חירום ולהקים מחסני חירום, מרכזי הפעלה ומוקדים טלפוניים לשעת חירום. בכל פעם היו הסכומים שונים, והם נעו בסך-הכל בין 17.4 ל-24.7 מיליון שקל - פער של 42%. המבקר מעיר ביובש, כי יש בכך "כדי לעורר ספק כבד במהימנותם של הנתונים".
  • הסיוע שהעניק משרד הפנים ל-200 רשויות שונות ניתן בלא כל קני מידה. כך יצא, שהמועצה האזורית הערבה התיכונה, בה רק 3,000 תושבים ורמת האיום עליה נמוכה, קיבלה 460,000 שקל - הסכום השני בגובהו בשנים 2010-2008. עיריית רעננה קיבלה 130,000 שקל - בדיוק אותו סכום שניתן לעיריית צפת, שהאיום עליה גדול בהרבה.
  • בשנים 2008-2006 (למשרד הפנים אין נתונים מעודכנים יותר) ניצלו הרשויות המקומיות רק 85% מתקציבי הג"א שהעמיד משרד הפנים לרשותן. בשנת 2008 כלל לא הקציבו 84 רשויות (שליש מכלל הרשויות בארץ) תקציב להג"א.
  • בשנים 2010-2009 קיבלו 38 רשויות ציון בינוני ומטה בתרגילי רשות החירום; מדובר ביותר משליש מכלל הרשויות שהשתתפו בתרגילים. בשנת 2010 נערכה בדיקת מוכנות של 31% מכלל הרשויות בארץ; 41% מתוכן קיבלו ציון "בינוני" ומטה.
  • ביקורת פיקוד העורף על המקלטים מציירת גם היא תמונה עגומה. מתברר, כי ב-28% מהרשויות המקומיות בארץ אין בכלל מקלטים; מבין אלו שטרחו לבנות מקלטים, 36% קיבלו ציון "בינוני" ו-23% קיבלו ציון "גרוע".
  • באופקים, הנמצאת בטווח טילי הקסאם, יש 87 מקלטים ציבוריים - ובכולם ללא יוצא מן הכלל התגלו ליקויים מהותיים. מבין 24 בתי הספר שבעיר, רק שלושה ממוגנים כנדרש, ל-18 יש מיגון חלקי ולשלושה אין מיגון כלל. בעיר יש גם 60 גני ילדים: ב-23 אין מיגון כלל וב-32 המיגון הוא חלקי בלבד.
כל הגופים חייבים להשתפר
בחלק של ההמלצות קובע המבקר, כי על רשות החירום הלאומית להיות מעורבת יותר באיסוף המידע על מידת מוכנותן של הרשויות המקומיות לעתות חירום. עליה להשלים את גיבוש המדדים שלפיהם תיקבע רמת מוכנותן של רשויות מקומיות, ולנתב את הסיוע וההכוונה עבור רשויות שאינן ערוכות כנדרש. על הרשות לדאוג גם לשיתוף רב יותר של משרדי הממשלה הרלוונטיים בתרגול הרשויות המקומיות ובהכוונתן, ולהנחות את פיקוד העורף ואת הרשויות המקומיות להכין תרחישים שישקפו את מוקדי האיום השונים של כל רשות.
משרד הפנים, בהיותו הרגולטור המפקח על הרשויות המקומיות, צריך ליטול אחריות גם בעניינים הנוגעים לנושא של מוכנות העורף, ובמיוחד בהיבטים התקציביים שלו. עליו לקבל באופן שוטף מידע מקיף וכולל בכל הנוגע למידת ההיערכות והמוכנות של הרשויות לעתות חירום. המשרד נדרש גם לקבוע אמות-מידה וסדרי עדיפויות שלפיהם יוכנו התוכניות השנתיות ויוקצה הסיוע שהוא מספק לרשויות; לפנות אל הרשויות המקומיות בדרישה לאייש את כל התפקידים ביחידת הביטחון, ולהעמיד בראשה ממונה על הביטחון במשרה מלאה; להקצות את המשאבים הנדרשים להקמתם ולהכשרתם של צוותי חירום, להקמת מחסני חירום ולרכישת ציוד חירום.
על פיקוד העורף להמשיך לארגן ולהכשיר מתנדבים למשימות הסיוע האזרחי בעת חירום. לנוכח הממצאים החמורים של הבדיקות שעשה פיקוד העורף בתחום התחזוקה והכשירות של המקלטים הציבוריים, עליו לדאוג לכך שביקורות המוכנות יתבצעו בתדירות הנדרשת ושהיקפן יהיה רחב כנדרש; ועליו גם לדרוש מהרשויות המקומיות להציג תוכנית לתיקון הליקויים.
על הרשויות המקומיות לשפר את מכלול פעולותיהן בנוגע להיערכותן ולמוכנותן בשעת חירום, ובכלל זה למנות ממונה על הביטחון שיידרש להפעיל את כל המערך העירוני בעת חירום. על חלקן לקבוע נוהלי הפעלה; להגדיל את מספר המתנדבים ולהכשירם בדחיפות; להקים מכלולי מידע לציבור; לשפר את הפעלת מערך התפעול והלוגיסטיקה למתן שירותים שוטפים לתושבים בעת חירום; לטפל בהקדם בתחום תחזוקת המקלטים, שיפוצם וההצטיידות בציוד חירום חיוני; ועוד.

ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעתות חירום
בעתות חירום אמורה הרשות המקומית למלא משימות מיוחדות וכן להמשיך ולספק את מרבית צורכי התושבים שהיא מספקת בעת רגיעה. הרשות המקומית נערכת לעת חירום באופן שיאפשר להפעיל בתיאום מערכים תפקודיים רבים שנקבעו בחוקים, בהחלטות ממשלה ובנהלים. מדובר בין היתר במערכים להקמת תשתית ארגונית בתחומים אלה: אספקת השירותים החיוניים, ובכללם מזון; טיפול באוכלוסייה נזקקת; העברת מידע לציבור, הסברה ודוברות; מתן שירותים חיוניים בתחום ההנדסה והתשתיות (מים, ביוב ובינוי); פינוי אוכלוסייה למרכזי פינוי; הפעלת מערכת החינוך בהתאם למדיניות הממשלה. לצורך הפעלת המערכים נדרשת הרשות להקים ולהפעיל מרכזים, מוקדי מידע וחפ"ק (חבורת פיקוד קדמית). לשם מילוי המשימות הללו נדרשת היערכות נרחבת בתחום כוח האדם (ריתוק עובדי הרשות המקומית[1], הקמת מערך מתנדבים והסתייעות בכוח אדם צבאי) ובתחום הלוגיסטי (הסדרת ענייני ההצטיידות באמצעים שונים ובכלי רכב). פעילות הרשות המקומית דורשת אף תיאום רב עם הגופים הממלכתיים המופקדים על הטיפול באוכלוסייה בשעת חירום, בעיקר משק לשעת חירום (להלן - מל"ח), פיקוד העורף, יחידות ההגנה המרחבית בפיקודים המרחביים בצה"ל (להלן - ההגמ"ר), משטרת ישראל והאגף לשירותי חירום במשרד הפנים (להלן - האגף לחירום). סמוך לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה החליט מבקר המדינה לעשות ביקורת מקיפה על כמה נושאים הקשורים למלחמה, ובהם נושא ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעתות חירום ונושא המיגון והמקלוט ברשויות המקומיות בצפון. ממצאי הביקורת פורסמו בדוח מיוחד על היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה (להלן - הדוח המיוחד)[2].
תוכנית ליישום כל המלצות המבקר

להלן תגובת מרכז השלטון המקומי:
"מרכז השלטון המקומי מודה על בדיקת המבקר ורואה בה חשיבות ממשית וכלי עבודה לכל דבר. לאחר כניסתו של שלמה בוחבוט לתפקיד היו"ר בינואר 2009 הוא פעל באומץ ליישום דוח המבקר משנת 2008, תוך התמודדות עם מצב אבסורדי של סחיטה ואיומים מצד בכיר בארגון אשר יש נגדו המלצה לכתב אישום בגין איומים אלו.
"חרף הניסיונות להצר את צעדיו ולהכשילו בדרכים נואלות, בוחבוט המשיך בנחישות לבצע בדיקה מעמיקה בארגון וגילה תוך כך מעילה בהיקף של מיליוני שקלים לכאורה על-ידי אותו בכיר. בדוח המבקר צוין כי הגורמים שחששו מביקורת בתוך הארגון פנו להסתדרות, נקטו באיומים משפטיים ואף השיגו צו מבית הדין לעבודה. מתוך הדוח: 'רק באוגוסט 2010, כעשרה חודשים לאחר שהוצא הצו הזמני, החליט בית המשפט לבטל את הצו. עד אז נבצר מן המרכז לבצע שינויים במערך השכר של עובדיו'.
"כך, במשך תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים, מרכז השלטון המקומי היה מנוע מלבצע שינויים בנושא העסקת עובדים, הקטנת רמות השכר המופלג ששולם, ועוד. עם חשיפת מעילת הענק, האיומים, ניסיונות הסחיטה ושיבוש הפעילות הארגונית - סולקו הגורמים שמנעו את יישום המלצות המבקר משנת 2008 ובהוראת בוחבוט החלו הפעולות הרבות אשר נדרשו לתיקון הליקויים. המבקר אף מדגיש זאת: מתוך הדוח: '.. ראוי לציין שהמעקב העלה כי תוקנו כמה ליקויים בתחום תשלום השכר לעובדים, התשלום בעד שעות נוספות גלובליות הופסק, תשלומים בעד צריכת דלק ושימוש במכשיר טלפון נייד הוגבלו וכן הונהגו נוהלי עבודה חדשים; חלה התייעלות בתחומים נוספים, ובהם רכש ותפעול'.
"זאת ועוד, עם קבלת הדוח הנחה בוחבוט את מנכ"ל מרכז השלטון המקומי להגיש בתוך 14 תוכנית יום ליישום כל המלצות המבקר. בנוסף, פנה בוחבוט ליו"ר ועדת הביקורת של המרכז, ראש מועצת קדימה צורן, יצחק גולברי, וביקש ממנו לכנס את הוועדה כדי לדון לעומק בממצאים, למפות את המצב העכשווי לאור העבודה האינטנסיבית של החודשים האחרונים ולהתוות תוכנית עבודה מוסדרת ליישום ההערות".

תאריך:  20/12/2011   |   עודכן:  20/12/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הרשויות המקומיות לא מוכנות לשעת חירום
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
אם תתחולל רעידת אדמה-אבוי לנו
מיכל מירושלים  |  20/12/11 17:40
2
איכן הכנסת וועדת הפנים!!!! ל"ת
בר דרור דוד  |  20/12/11 21:21
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אביתר בן-צדף
לא נמסר על מה נחקרת הנגדת קינג, שלא הודחה מתפקידה
עופר וולפסון
מבקר המדינה מצא כי העירייה לא עמדה בקביעת תנאי הסף ודרישות ההשכלה מן המועמדים, ובמינוי חברי ועדות הבחינה למכרזים ובדיווח על החלטותיהן    ראש העירייה מינה לוועדות נציגי ציבור בעלי זיקה פוליטית
איתמר לוין
מרכז השלטון המקומי התעלם מרוב המלצות המבקר שפורסמו לפני ארבע שנים    היו"ר הנוכחי ממשיך לבצע מינויים ללא מכרז, מעסיק עובדים של עיריית מעלות עבור המרכז ומעניק הטבות שכר חריגות
אביתר בן-צדף
תשדר לתצוגה על קסדת החיל תמונה, שקולטים אמצעים לראיית ליילה, המורכבים על נשקו    הדגמים הראשונים ייבחנו כבר בשנת 2013, והמערכת תסופק ליחידות בשנת 2015
עופר וולפסון
מבקר המדינה איתר התנהלות בזבזנית בעירייה שכוללת חריגות שכר והעסקת יועצים רבים, אשר אינה עולה בקנה אחד עם הצורך שלה לעמוד ביעדי התוכנית להסדר ההבראה    על-אף אי-העמידה ביעדים, אישר לה משרד הפנים לקבל הלוואות איזון
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il