המשרד לביטחון פנים מציע לקבוע בחוק, כי השר יוכל להתחשב בשיקולים של "בטחון המדינה ושלום הציבור" בבואו להתקין תקנות בנוגע למפגשים בין אסירים לבין עורכי דינם. עוד מוצע להגביל את מספר עורכי הדין איתם יוכל כל אסיר להיפגש בעת ובעונה אחת.
בדברי ההסבר לתזכיר החוק אומר המשרד, כי "המצב החוקי כיום מאפשר לעורכי הדין חופש פעולה משמעותי מול הכלואים, ונראה כי מספר רב של מפגשים בין אסירים לעו"ד נעשים למטרות המהוות ניצול לרעה של זכות זו. נוצר החשד, לאור כמות הביקורים ומספר עורכי הדין המבקרים אצל אסירים, כי ביקורים אלה חורגים ממטרתם המקורית - ייצוג או סיוע משפטי, וחלקם נועדו לצורך סייענות לפעילות טרור של הכלואים".
המשרד אומר, כי שירותי הביטחון הגיעו למסקנה שמחבלים מסתייעים בעורכי דינם "למימוש פעילותם [החבלנית] בתוך הכלא". בין היתר מדובר בהברחת טלפונים סלולריים בידי עורכי דין לאסירים, בסיוע של עורכי דין להעביר כספים מארגוני טרור לאסירים או לבני משפחותיהם, ואף "שימוש בעורכי דין כזרוע להעברת מידע בין אסירים בבתי הסוהר שונים, וכן בין הנהגות ארגוני הטרור מחוץ לכלא להנהגת האסירים בבתי הסוהר או לאסירים הכלואים בהפרדה".
עוד טוען המשרד, כי "מנתוני השב"ס עולה כי חלק מהאסירים הביטחוניים מקיימים מספר רב של פגישות, בסדר גודל של עשרות מפגשים בשנה, עם עורכי דין. בין האסירים שמרבים בפגישות, נמצאים גם אסירים שפוטים שההליכים המשפטיים בעניינם הסתיימו. בעיה זו, של פעולות תיאום באמצעות עורכי דין, בולטת במיוחד לגבי אסירים המצויים בהפרדה בשל מעורבותם הפעילה בקידום מעשי טרור או בפעולות תיאום בין חברי ארגוני הטרור".
על-פי דברי ההסבר, "מנתוני המשטרה נראה כי פעולות תיאום, סיוע והעברת מסרים על-ידי עורכי דין המבקרים אסירים, בולט גם בארגוני הפשיעה. התיקון המוצע אשר מרחיב את השיקולים גם לשיקולים של 'שלום הציבור' יקנה למשטרת ישראל כלים נוספים בהתמודדות עם פעילותם הפלילית של ארגוני הפשיעה".